אני עשויה פיסות-פיסות של הפנמה.
מיום שגיליתי, שטוב הרבה יותר
להקשיב לעולם
מאשר לדבר אליו,
פתחתי אוזניי
לקבל--
את הרע, כמו את הטוב.
ורק העיניים,
בורקות החוצה
ניצוצות, תהומות, אגמים.
דברים שרציתי לומר
ואינם נענים לי.
ב"ה
זאת גאונות עצומה לשים מבט כ"כ עמוק מאחורי כמה אותיות... כנראה שאני לא מסוגלת לעשות את זה, אז אין לי כ"כ מה להגיד לך במילים, אבל תאמיני לי שהעיניים שלי מגיבות על השיר.
"אגמים" מתחרז עם "נענים"?!
בוש והיכלם! ממש לא מתחרז.. :)
מעבר לזה-
יש הבדל גדול במשמעות בין "אינם נענים" לבין "אינם נענים לי". הראשון זה מלשון מענה (תשובה), והשני מלשון היענות.
[ליצירה]
פשוט גאוני
ב"ה
זאת גאונות עצומה לשים מבט כ"כ עמוק מאחורי כמה אותיות... כנראה שאני לא מסוגלת לעשות את זה, אז אין לי כ"כ מה להגיד לך במילים, אבל תאמיני לי שהעיניים שלי מגיבות על השיר.
[ליצירה]
"אגמים" מתחרז עם "נענים"?!
בוש והיכלם! ממש לא מתחרז.. :)
מעבר לזה-
יש הבדל גדול במשמעות בין "אינם נענים" לבין "אינם נענים לי". הראשון זה מלשון מענה (תשובה), והשני מלשון היענות.
[ליצירה]
...
זאת היתה המשלחת שלי, רן (אלא אם כן עוד מישהי סיפרה לך שקרה לה כך).
זה היה או ש-45 בנות יידחסו בעזרת-הנשים הפיצית למעלה, ו-4 גברים יתפללו בעזרת הגברים למטה,
או ש(כמו שהרב הנדלר, רב המשלחת, החליט)הגברים יתפללו בקדמת עזרת-הגברים, בהפרדה מודגשת מאיתנו, ובעצימת עיניים- ואנחנו נתפלל מאחור.
וכשרצינו לרקוד באמצע קבלת-שבת הם יצאו החוצה כדי שנוכל.
לי אישית זה היה קצת מוזר, אבל זה היה חד-פעמי ובהתחשב בסיטואציה (וכמובן, לא היינו עושים ככה אם הרב הנדלר לא היה מחליט).
[ליצירה]
...
מישי, את משוּ.
(או בקיצור- מה שהיא אמרה..).
אגב, רעות ומילון-- הדגש בשיר הוא בהחלט לא בבית הראשון. טוב לי באפיק המוגדר, אני לא רואה צורך לשנות, פשוט כי ככה טוב לי. השיטפון הוא דבר מדהים-- כשהוא חד פעמי. שיטפון תמידי, זה כבר לא עונג אלא הרס. או קהות.
[ליצירה]
...
אוקיי, אוקיי, תהרגו אותי וזהו...
מצטערת, לא שמתי לב.
---
החזן, הקטע של ה"נועם אלימלך" היה דווקא ברור, לא היית צריך להסביר (נראה לי..).
---
טוב, אין על זה תעודת ביטוח.
כשהיינו שם, חברה שלי שמה שם קוויטלעך, עם בקשה- "תהיה לנו מליץ יושר לפני הקב"ה, שישמור שאף אחד מהיישוב לא ייפגע".
יום אחרי זה נודע לנו שבאותו לילה שהיינו אצל ר' אלימלך, נרצח ביישוב הרב אלימלך שפירא. תנחשו על שם מי הוא קרוי...
(לא שאני חלילה באה לזלזל בהשתטחות על קברי צדיקים ובכוח שלהם להיות מליצי יושר לפני הקב"ה.. אני רק באה להכניס טיפה 'מציאות', ולהגיד שלא תמיד אפשר להסתמך על זה...)
[ליצירה]
..
עשיתי כולה שני טסטים (ועברתי בשני, למען הסר ספק).
זה היה אחרי שעזבתי לאנחות את המורה ההוא מפ"ת, ועברתי למורה מצויין באריאל. עברתי אצלו טסט אחרי 14 שיעורים. (שזה כלום, בהתחשב בזה שהוא היה צריך למחוק את כל הרגלי הנהיגה הגרועים שלי, וללמד אותי לנהוג מחדש. ממש הכל מהתחלה).
ו"קצף צהבהב סמיך", נו מאיפה? אפרים קישון, מכיר? אם לא, אף פעם לא מאוחר.
[ליצירה]
..
ינון-
זה בדיוק הרעיון!
זה מה שנקרא "סיפור פואנטה".
עד הרגע האחרון אתה חושב שזה משהו אחד, ובסוף אתה מגלה שזה משהו אחר בכלל, מה ששופך לך אור אחר לגמרי על כל הסיפור.
(למרות שמהכרותי עם כתביו של האדון נפש, ידעתי מראש שיש פה איזה קאטצ', רק לא ידעתי מה בדיוק)..
[ליצירה]
תגובות