אהבתי את התוכן והצורה.
הניגוד הבולט בין יפי המטאורים לששת המליונים מבוטא מאד חזק
שמתי לב למספר השונה של השורות. זה מקשה מעט על המשקל.
כה לחי ומצפה לעוד
http://www.tzura.co.il/tshsd/yozer_links.asp
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מיוחד
אהבתי את התוכן והצורה.
הניגוד הבולט בין יפי המטאורים לששת המליונים מבוטא מאד חזק
שמתי לב למספר השונה של השורות. זה מקשה מעט על המשקל.
כה לחי ומצפה לעוד
http://www.tzura.co.il/tshsd/yozer_links.asp
[ליצירה]
חיים נוי, סתיו לשם וקיפי - תודה על התגובות :-)
קיפי -
המכתב היה מכריסטיאן, בחור גרמני כבן 21.
אחד מתחביביי היה חברים לעט, רכשתי חברים לעט ברחבי העולם, סייג אחד היה לי - לא חברים מגרמניה -בשל זיכרון השואה.
בכל אופן - השם שלי רץ במאגרי השמות של החברים לעט וכך הגיעו אליי מכתבים מכל העולם.
אחד מהם היה של כריסטיאן. ברך כלל התעלמתי ממכתבים גרמניים. אך הפעם עניתי לו שהשם, הזיכרון והמשא של השואה אינם מאפשרים לי להתכתב עם גרמני.
הוא כתב את מכתב התשובה המאוד מרשים. דבר שמעט ריגש אותי והניע אותי להתכתב עמו תקופה מסויימת.
[ליצירה]
ועכשיו ניתוח לעניין
התייחסות למבנה השיר:
הזרימה של השיר טובה, חוץ מהבית האחרון, שם המשפט האחרון קצת מפריע לדעתי למצלול.
מבחינת קומפוזיציה:
אתה פותח בקולות המרד הבוקעים מן השיכונים ואז בבית השני אנו נתקלים בכלים המייצרים לכאורה בצורה סמלית את קולות המרד: פטיש ומגל.
הבית השלישי פותח בקריאה: לאחוז ולא בנשק, אלא בכלי הייצור, כמו שאומר הנביא "וכיתתו חרבותם לאיתים חרב למזמרות" מעין משהו אוטופי.
בבית האחרון יש האנשה של איתני הטבע המזדהים לכאורה עם המאבק או משפיעים מהודם על מנת לעודד את המאבק:
"לאור החמה, אל תת לכם שקוע"
ואז בעקבות המאבק (ומסתבר שהצליח לפי השיר)
"עמוד השחר של התקווה יבהר"
[ליצירה]
---
תפיגו כבר אדי השנאה העצמית
אל תתנו לסם המזוכיזם להמית,
היו מפוכחים ולא סהרוריים
אל תרחמו על אכזריים.
שאפו לשלום אך גם לביטחון
אך עשו זאת מתוך פיכחון,
אנחנו לא כובשים מהים
אנחנו ארץ,תורה ועם,
לעד נחיה, סיפורנו לא תם.
תגובות