מה יצא מזה?
היש סיכוי
לסטודנט מדעי הרוח
לפועלי ייצור
לחייל משוחרר
למובטלים
היש סיכוי, היש?
לאגם מלח
למדבר ציה
לצוק אימים
לקוץ דרדר
היש סיכוי לאהבה?
אז זהו שכן?
או
אז זהו שלא?
זו כל התורה
בפה אחד
על רגל אחת
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
חיים נוי, סתיו לשם וקיפי - תודה על התגובות :-)
קיפי -
המכתב היה מכריסטיאן, בחור גרמני כבן 21.
אחד מתחביביי היה חברים לעט, רכשתי חברים לעט ברחבי העולם, סייג אחד היה לי - לא חברים מגרמניה -בשל זיכרון השואה.
בכל אופן - השם שלי רץ במאגרי השמות של החברים לעט וכך הגיעו אליי מכתבים מכל העולם.
אחד מהם היה של כריסטיאן. ברך כלל התעלמתי ממכתבים גרמניים. אך הפעם עניתי לו שהשם, הזיכרון והמשא של השואה אינם מאפשרים לי להתכתב עם גרמני.
הוא כתב את מכתב התשובה המאוד מרשים. דבר שמעט ריגש אותי והניע אותי להתכתב עמו תקופה מסויימת.
[ליצירה]
אפשר לומר כי ציורייך הם שירה!
ממש מזכיר שיר שכתבתי לפני שנתיים בערך:
רץ אל המלכה -אביב וסתיו
---------------------------------
הבקעת שורות, מילים
צעדת ודילגת לאלפים
הבקעת, זרמת, פילחת
אצלה נותרת רץ שחור.
עבורה נותרת במשבצת
וכשעשית צעד לכיוונה
הורדת מן הלוח.
וזה נמשך כבר שנים
על אותה משבצת כניסה
הכניסה אל ארמונה
של המלכה הלבנה.
כשביקשת לפנים משורת
ועלית משבצת נוספת
נדחפת על ידי הפרש
נפלת לשלולית
והוכתמת והתלכלכת
נותרת טוראי פשוט
צועד, דורך במקום
בוטש את קרקע הלוח
מקלל בפה כואב
אוכל את הלב.
[ליצירה]
---
כמה שזה נוגע ברבים מאיתנו, הלבטים הללו באהבה, הספקות האוכלים בנו בכל פה ולא נותנים לנו מנוח.
כמו כן שני שברונות, השיברון הפיסי של כלי החרסינה מול שיברונו האפשרי של הלב.
העלית זאת בצורה יצירתית ובצל הנוף האורבני של תל אביב
ישר כח
[ליצירה]
אני נתתי פרשנות אחרת (בזמנו לשיר הרומנטי ולושרה המקוממת)
אבל מה אומרת השורה:
"!אני אגמור לך-בפנים"
בקריאה ראשונה זה נשמע בעל משמעות גסה, בקריאה שנייה זה נשמע כמו ביטוי חדש:
אני אסדר את כל עניינייך-בחלק הראשון שכרתי עבורך את הטוב, וכאן אני גומר את מה שהתחלתי בעבורך
תגובות