בפנים תוכו של
תוככי הלב החושש
בבערו בלהט אש
כרעד הקרב וממשמש
כסלע מגמה רוגש
והוא שרוי בחרדה
ממראה צל מתקרב
מפגישה לעת פקודה
ומרצון היצר האוהב
הפוקד לבל יסרב!
לבל יחשוש ויעכב
את צו הלב
להתאהב
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
----
הרעיון יפה ומעורר הגיגים נוספים.
אך לעניות דעתי -טוב היית עושה לו היית מתארת את המקומות והאתרים בהם עברו החיים והשירה במסעם הקסום :-)
בהצלחה
[ליצירה]
הבית הראשון פותחת ב"נוגעת" ואז מתוך אקסטזה, מגיעה המילה השנייה "לא נוגעת" ומכאן ריחוף מתוך ריקוד, הצלילים מתמזגים ודוחפים את הדוברת שלב שלב אל עבר הריחוף והניתוק הרוחני מהסובבים,היא בתוך עולם מלא צלילים ורוחניות.
בבית השני -המשקל מאבד מחשיבותו והמקצב תופס את מקומו ומכאן הדרך קצרה אל הפריחה ,יכולה להיות פריחת הנשמה או פריחה ולבלוב של שיא הרגע, אך כאן נכנסת המילה האחרונה -מילת המחץ:
"דממה" הנותנת תשובה לכל הבית השני.
ישר כח על שיר זה!
תגובות