הרבה דמעות נוצצות לי בעינים,
ומי ידע אם של עצב הן
אם של שמחה,
ואדם חכם אמר אולי פעם,
שלנפש תמיד הן גשמי ברכה.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- אבל אני לא נוהג, חס ושלום! פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2. ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם. רן, אחד שאוהב את כביש 6, וששמח שגרם לחיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הבעיה ביצירה הזאת, שדורש צנזורה שלה, זה לאו דווקא הנושא (יחסים הומוסקסואליים), אלא "איך מלוא אונך כנגד ירכי נלחץ" זה מסר מיני בוטה, פרובוקטיבי ולא מתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- נשק הוא תכשיט?! (חומה! פנים המומות) לפעמים הריגה זה דבר טוב, זה מה שאני טוען. וכמו שיש... אממממ... מחבט טניס למשחק טניס, כיסא לישיבה וטלוויזיה לצפות בערוץ תכלת, יש נשק שנועד להרוג את הרע. ונכון, הריגה היא לא הבסט אוף דה בסט (ובמקום אחר אני דן עם מישהו ששלום זו השאיפה שלנו, אם נתנתק לרגע מהנסיבות), ועובדה שדוד לא נבחר לבנות את בית המקדש (הרב שרלו הרחיב על זה בספר שלו על שיר השירים), אבל היא גם חלק מבניינו של עולם. וברור שלשחיטה יש הרבה סייגים, אבל היא מצווה. ועוד נחזור אליה. אולי המושכ טהור לא שייך לנשק, אבל לא בגלל שהוא נועד להרוג, אלא בגלל משמעות המילה טהור. [ליצירה]
- [ליצירה] --- היום מישהו צחק בצפירה, ונתתי בו מבט חריף, מרחוק, והוא אמר בהתגוננות 'הוא מצחיק אותי', ושתק. הבעיה היא לא רק של הצופים היושבים בכיסאות ומשתעממים. הבעיה היא גם של הבנאליות והקיטשיות והסדר וחוסר-האותנטיות בטקסים האלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה יפה בתור אחד שיש לו מטאבוליזם במהירות של אלף סופות טורנדו אני קצת מקנא בה (בה? בך?) יפה ההתבגרות הנפשית הזאת. הגמילה מהכעס. אני, כאדם אופטימי, לא כל-כך אוהב יצירות לא אופטימיות, וזו אופטימית וממחישה תא האופטימיות ואת הצמיחה שלה שלב אחר שלב. איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] ...... ............. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כלומר, כל החיזיון שמופיע לאורך השיר מתרחש כשהעיניים העצומות, כשלא רואים את המציאות הגלויה. והצעקה העצומה מחזירה למציאות, אולי מנתקת. יש בה סיום טוב, או שבירה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- כן, ידעתי שזו שלך, אבל לא רציתי לכתוב, מחשש שאולי את לא מעוניינת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- באמת, אין לי מה גאה להיות במוצאי. ולו היה מגרמניה, מספרד, מהולנד, ממרוקו, מאוסטרליה או מהפיליפינים, אין לי מה להיות גאה בו. כן, הוא מעשיר את חיי במאכלים, במוזיקות אולי, באספקטים מסויימים מאוד בתרבות שאני נחשף אליה. אבל הוא לא חלק מהזהות שלי, אני לא רוצה להמשיך את זה. כולם קיבלו את התורה בסיני, ושל כולם היא המדינה, והארץ. מין סגירת מגעל שכזו. רן, יהודי ישראלי. (כתבתי על זה קטע שיכול להבהיר את זה יותר טוב - תקווה לעיגול הנושן) [ליצירה]
- [ליצירה] הרב צבי יהודה היה נגד השיר אילו היה לי כח, כיוון שאין מצב כזה שליהודי אין כח. מידע שעזר לי... ;-) [ליצירה]
תגובות