בס"ד
לעיתים אנו מוצאים אהבה במקום שבו מעולם לא חשבנו לחפשה... - בליבם של הקרובים אלינו ביותר.
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה שלום ביכורים? . [ליצירה]
- [ליצירה] יש כבר שיר יש שיר כזה: למה זה תישא עינך למרחב בקש אושרך, שור הן כאן כל טוב עולם אך מעינך הוא נעלם. כאן כל טוב עולם. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם... זה פשוט נכון. זה קרה לי באופן אישי כל כך הרבה. וזה פשוט מקסים. ממש התחברתי ואהבתי אני עוד אחזור... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כול מילה בעצם היותם קרובים הם כבר אוהבים נהדר הקצר ..... לימור [ליצירה]
- [ליצירה] רגע רגע רגע!!! גיליתי שיצאתי פה רעעעע מאוד... נכנסתי לפה לראות את היצירה שוב וקראתי את כל התגובות. אז ככה: א. מעולם לא נתכוונתי להאשים את גוגוק בפלגיאט. בסה"כ נתכוונתי להגיד שכבר עשו את זה. ב. נסתבר לי, מתוך תכתובתי עם גוגוק עצמו, שזו התמונה המקורית כפי שהפיעה על הספר 'עיגולים של שמחה', וכי הזכויות שלו. אני מקווה,שהבהרתי את עצמי דיי כעת... [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב, נפלא! סוף סוף הצלחתי להמציא הליך חכם: התגברתי על יצרי והחלטתי לצרוך את היצירות של קוד יוצר 441 אחת אחת, ולפרקים. זה אמנם יוצא יום יום, אבל אני בסך הכל בשר ודם. לזה קוראים עצמות לחיים גבוהות ולסת איתנה. יופי של פרופיל! בנימין. [ליצירה]
- [ליצירה] מה אומר, אוי ואבוי, אוי ואבוי! אלימות במשפחה... את פוגעת בול, טלי, כל פעם מחדש. ילד, אני לא יודע מה נפל עליך. אני מקווה שתסלח לי, אבל מי אתה בכלל?! אולי במקום לנסות ולהבין יותר טוב מהיוצרת מה היא היתה אמורה לרצות לכתוב, תנסה להבין מה היא אמרה בעצם. לפעמים מה שיוצא הוא לא מה שתכננו, אלא מה שבאמת היה לנו חשוב להגיד. להביע. להראות מעצמנו. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... אהבה. זה צריך להיות במשפט אחד. זה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] אי-יה! כמה מסרים סותרים בשפת גוף אחד?! אינני מוכן להתחייב לניחוש באשר להבעה ששכנה על הפנים ברגע הרישום. פשוט נפלא. בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... האלוווו!!! "האבסבורגים", בלי שום "האג". וחוצמ'ה, אני שוקל לכתוב תשובה בשם המלכה ונחתום בטבעת על עיסתה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש תודה לבורא עולם על הסוכן האישי. ותודה לך על השיר. אכן, אני כל כך מרגיש את הצורך לשקוע מתחת לשמיכה, לאיזו שנת-חורף עד כי יבוא שילה. והמציאות זועקת: "בן אדם! מה לך נרדם?! קום! קרא אל אלוהיך...". בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] שומר פיו ולשונו תקרא, ותפנים, חלאה שכמוך: קל לקרוא לאנשים נאצים. להוכיח זו מטלה הרבה יותר קשה, וכמו כל האוטו-פובים היהודים האחרים, אתה תתחמק. אתה מזהה, מתוך ראיה מעוותת המודע של המציאות, את אלו המתריעים מפני הסכנה האורבת לעם היהודי עם אלו הקמים עליו להכחידו. אני בטוח לגמרי שהיטלר היה עושה מאמצים על-אנושיים (או תת-אנושיים במקרה האמור) לחסל אותי. ברור לגמרי. איך זה בדיוק הופך אותי לשותף לפשע? כי אני מסרב לשתף פעולה? מבחינה הגיונית, אתה עצמך מחבר בין מצבנו כעת לשואה. השואה איננה הגדרה כרונולוגית, ובוודאי שלא כמותית. ההגדרה היחידה שיכולה להקיף את ממדיה של השואה היא הגדרה איכותית: הרג יהודים אך ורק בשל היותם יהודים – בעוד העולם שותק. אה, אם כך, תשאל, מה ההבדל בין השואה ל'אינתיפאדה'? התשובה היא שאין הבדל. אמור להיות הבדל, ולו רק בשל העובדה שיש לנו צבא, מדינה. אך כל עוד אנו יושבים ומחרישים בעת הזאת, כל אנו שותקים את היטבחם של אחינו, את הירצחם של יתומים ואלמנות, את הדם הנשפך סביבות ירושלים באין קובר – אין אנו נקיים. וכאשר אנו קמים, ובמו ידינו שוברים את עמידתנו – את עמדתנו האיתנה ביותר!!! – מול האויב, אינני יודע איך אפשר לפסול את ההשוואה בין התנהלותנו כעת כעם, כאומה, להתנהלות היודנראט. אמר לי אחד: "תמיד שאלתי את אבי כיצד יכלו הם ללכת בשואה בשקט, כצאן לטבח. בשבוע שעבר אמר לי אבי: "מה אתה שואל אותי? תראה איך אתם הולכים!".". לעניין תגובתך הנלוזה: אני לא ממש מבין איך אתה כורך את עדן נתן-זאדה עם רוצחי יהודים. תסביר לי? אני בטוח שיש משהו שפספסתי. מעבר לזה, ההשמצות שלך כל כך מגוחכות שאין הן פוגעות בי אישית. מה שפוגע בי זה שאחד כמוך נראה בעיני מתבונן מן החוץ כקשור אליי. גועל נפש. [ליצירה]
- [ליצירה] איך לא ראיתי עד הנה? מותר לי להוסיף קישור לתגובה שכתבתי זמן ונדמית לי במאד לזו היצירה? (חצופני, אכן, אך כבר אמרו - או שלא - חכמינו ז"ל וז"ל: יהללך זר. ולא - פיך.) כמובן שבתור בונוס אתם מקבלים קישור ליצירת מופת מהאושיה בכבוב"ע (תנחשו...), אבל הפראיוריטיז שלי די ברורים, נצלן שכמותי. בכולופן, נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אח, יאיר, בתחילה גם אני הקטן חשבתי שהיצירה נגמרת קצר מדי. אבל אז, כמו רצועה אלסטית שנמתחה והתיזה אותי חזרה, קלטתי שהסיום אינו רק סוף. הוא ה-סוף. יהודי השתחווה לצלם. "ויקם מתוך העדה, ויקח רמח בידו" "ויכפר על בני ישראל" [ליצירה]
תגובות