הקומוניסטים,
ממשיכים במצעד!
דגלי - התקווה הפועלית,
ממשיכים להתנוסס,
לעברה של השמש.
בדרכו של אוקטובר,
רגלינו ממשיכות בצַעוד;
למען לחם - חוקינו,
אש המאבק, מתחדשת!
חבל על המאמץ כבר ראינו מה ההסטוריה מוכיחה לגבי הקומוניזם... אמנם אידאל חשוב אך לא רלוונטי לחיי המעשה...
לא נורא אחי אני מציע שתיכנס לאידאלי התורה תמצא דברים נפלאים...
סתם בטח אתה כבר יודדע את כל מה שאני כותב וזה סתם חזרות בשבילך טוב אז צר לי אם שיגעתי אותך...
[ליצירה]
אחי....
חבל על המאמץ כבר ראינו מה ההסטוריה מוכיחה לגבי הקומוניזם... אמנם אידאל חשוב אך לא רלוונטי לחיי המעשה...
לא נורא אחי אני מציע שתיכנס לאידאלי התורה תמצא דברים נפלאים...
סתם בטח אתה כבר יודדע את כל מה שאני כותב וזה סתם חזרות בשבילך טוב אז צר לי אם שיגעתי אותך...
[ליצירה]
לאסף
תודה שהפנת אותי לשגיאות דפוס; אומנם לא כל מה שנראה לך כשגיאות, אכן שגיאות. כי יו"ד במילים, כמו: לעתים או הגיון, זאת אינה שגיאה.
[ליצירה]
[ליצירה]
לדוב
לא, לא שואה, לא גירוש ספרד וכו', לא קרו בגלל הציונות, כל אלה קרו בגלל שנאה כלפי יהודים, שראשיתה עוד במלחמות דת מראשית הנצרות. העניין הוא, שהציונות גרמה להתעוררות מחודשת של הגזענות ושנאה אנטי-שמית כלפי יהודים. כי צריך להבין, כששליט מסויים עושה פשעים, מי שמשלם זה פשוטי עם מבני עמו.
[ליצירה]
לגבי הקומוניזם
מה שלא היה טהור, ואני מבין היטב, למה כוונתך, זה לא הקומוניזם בתור אידיאולוגיה, אלא אנשים מסויימים שישתלטו על הרעיון הקומוניסטי ועיוותו אותו בצורה כפי שעוות.
[ליצירה]
לגבי שמש לוהט
אולם, מאחר ולרוב את המילה שמש, נהוג להגדיר, כנקבה, שימוש במילה זאת בזכר, מהווה כתיב לקוי.
ולגבי דו - מיניות של מילים, אז למיטב ידיעתי, כל המילים ממין נקבה חסרי סיומת נקבית, הן יכולות להופיע הן כנקבה והן כזכר. למשל: תהומות - תהומים; או למשל: דרך, שזאת מילה ממין בי, שיכולה להזדווג היטב, הן עם זכרים והן עם נקבות.
[ליצירה]
אכן!
מדובר במילה ארמית, שנכנסה גם לשפה העברית ושמשה בה, בעיקר בימי המשנה והתלמוד.
לכן, על אף שמדובר במילה ארמית, היא בכל זאת מהווה חלק מעברית.
[ליצירה]
לגבי שירה אישית
למילון החדש. לדעתי, המשורר לא צריך להתמקד יותר מדי בכתיבת שירים בנושאים אישיים. מתפקידיו הראשוניים ביותר, של כל משורר המכבד את עצמו, זה להעביר מסרים בעלי משמעות ציבורית ולהגיב במילות שיר, על כל מאורע היסטורי או התפתחות פוליטית וחברתית.
בברכה!
[ליצירה]
הבהרה
השיר למרבה דאבונך, מכוון לא לערבים, אלא למדינת ישראל, דווקא, אשר במסווה פטריוטיזם מדומה, ממשיכה בכיבוש השטחים הפלסטיניים ובדיכוי האוכלוסיה הפלסטינית האזרחית.
תגובות