בהטלת - כידון אולימפי,
ננצח!
במגרשי כדורגל והוקי,
את עוצמתנו נפגין!
לנצחון הספורט,
במרחבי - עולמנו!
לשלווה,
מפני תותחים רועמים!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- כמה שפחות אינטלקטואלים!
- בשלום ובשלווה...
- נשבור חוֹמוֹתַיִים! נהפוך עולמות
- מרינה הרועשת
- צו המצפון - סירוב
קשור אלי
- [ליצירה] הגעתי למסקנה- שהוא עושה את זה בכוונה, נכון "ירושלמי"? ז"א- אתה לא ממש מתכוון לזה, אתה רק מנסה להראות "כאילו" אתה פרו-סובייטי, נכון? אתה כנראה רוצה לפרש לנו את מהותה של המילה- "אנאכרוניזם"... ועכשיו נשאלת השאלה: "למה?", "מה אתה מנסה להשיג בכך?"... אנא ענני, כי כבר פקעה סבלנותי! שונא אני את החזרה המונוטונית הזאת של שירים פרו-סובייטים שאבד עליהם הקלח! מה, נאלמה לשונך או מה..? [ליצירה]
- [ליצירה] - הרעיון מובן, אבל הוקי כותבים עם י' אחת, המקפים מיותרים וסימני הקריאה ביצירותיך מוגזמים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מזכיר לי קטע משירו של יוסף יצחק נבון "ניצני שלום,: "אל ישא גוי אל גוי חרבו לטוב ולמדע יתחרו" [ליצירה]
- [ליצירה] הוקי??????? הוקי?????????????????????????????????????????? [ליצירה]
- [ליצירה] אין פה שום צביעות מעולם לא אמרתי, שעשינו נכון בגרשנו ב-48 את הערבים שישבו במקומן של רמת-אביב; באר-שבע; קיבוץ ברעם, וכו'. אבל, יש הבדל: את העוול של 48, ניתן לתקן על ידי הענקת זכות השיבה לפליטים פלסטיניים, שיבקשו לשוב - אולם לא כולם יוכלו לשוב אל בתיהם הנטושים (לא ניתן לסובב גלגל ההיסטוריה אחורנית לגמרי); אולם, בארץ יש מספיק מקומות בהם יוכלו לבנות את ביתם החדש. לעומת זאת, השטחים הכבושים, נכבשו ב-67 אחרי שמדינת ישראל הייתה כבר קיימת בגבולותיה הפחות או יותר מוכרים. לכן, נסיונך להצטדק על ידי זה שבמקום התנחלות זו או אחרת לא ישבו ערבים, אינו תירוץ היכול להצדיק את הכיבוש. גם במדבר סחארה או בחצי-אי ערב יש הרבה מקומות, שמעולם לא ישבו בהם בני-אדם, אז אולי גם לשם מותר לנו לבוא כדי להקים התנחלויות? [ליצירה]
- [ליצירה] ממש לא! השיר מכוון לנשק האטומי בכלל, ולצורך להתנגד לו. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] אז כך! אני מפרסם בהרבה מאוד אתרים בארץ ובעולם, בלי להסתכל מה תהיינה התגובות. לכן, אין לי שום עניין לפרסם דווקא באתר צורה, אלא בצורה אני מופיע במקביל להמון המון אתרים נוספים. ומה שדווקא כאן, אני זוכה למטחי ביקורת יותר מגזענית על דעותיי, אז אין זאת אשמתי, אלא אשמת החינוך הגזעני, שלמרבה הצער, העולם שורץ בה. [ליצירה]
- [ליצירה] בהמשך לתגובתי הקודמת פשוט, השתמשתי בשמות הללו בתור אלגוריה ספרותית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא נסחף פשוט, כל פעם כאשר קם איזה אדם, שמנסה להנהיג איזה מאבק חשוב, אני מוכן לתת לא סיכוי ולו קטן ביותר. ואם קרה שהוא בסופו של דבר הוא איכזב, אז אין מה לעשות. בחיים שום דבר אינו חלק למשעי. [ליצירה]
- [ליצירה] לדוב תראה, אני מבין, שאת הגשר בונים לא לטובת המוסלמים, אלא לטובת כוחות הביטחון הישראליים, כדי להקל עליהם פריצות להר הבית בעת הצורך. דבר שני, הר הבית נמצא בריבונותו של הואקף המוסלמי, אז שהואקף המוסלמי - יחליט בעצמו מה לבנות או לא לבנות בשטח שבריבונותו. [ליצירה]
- [ליצירה] - ואין סיבה, שאחד כמוך, רן, יעז בכלל לבקר את שיטת הפיסוק שלי! [ליצירה]
- [ליצירה] לדיק לוש נכון, לִפְחוֹת - זה להתמעט; אולם, במקרה של יצירתי הנ"ל, השתמשתי במילה הזאת, במובן: להפיח; להפיח חיים. ועשיתי זאת, כי אחרת הייתה בעיה של חריזה. [ליצירה]
- [ליצירה] בלכר בדרכו אחורה! מי שהלך וממשיך בהליכה אחורה, זה רק אתה! כל הימין, לימי חושך ושואה רוצה להחזיר את ארצנו, אך הקומוניסטים, ימנעו זאת בתנופה. בוש והיכלם לך, אחד משת"ף של הטרור האיסלמי! האיחוד הלאומי והחמאס, הם אחים. עוד יבוא יום, כאשר תעמדו אתה וליברמן, למשפט נירנברג ובסוף כל כבודכם תאבדו! [ליצירה]
- [ליצירה] לרן לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים. בברכה! [ליצירה]
תגובות