צריכים היינו לבכות
היום ראיתי
שיֶיֶרת-ילדים בקיטנה של קיץ
ארוכה ארוכה...
ונער אחד נוהג בם
תלבושת אחידה להם
ואותו הילקוט על גב כולם
וכשהמבוגרים עוברי הדרך
הביטו בהם וחייכו
לנגד התום
כשהם חייכו אני
חשבתי לעצמי
שצריכים היינו לבכות.
[ליצירה]
צריכים היו לבכות
אז בכיתי.
שלוש פעמים קראתי את השיר.
שלוש פעמים הבנתי קצת אחרת.
האחרונה - עם הדגש מול תום שנשכח - הביאה את הדמעות.
שיר מצוין. מחלחל בעדינות.
[ליצירה]
רק רציתי שתדע
שבטירוף היומיומי והלחץ לקראת --- הרבה דברים שיש לי לעשות.
אני כאן
ואני קוראת ורואה את היצירות שלך.
והן נהדרות בעיני.
אחת-אחת...
סוערה.
[ליצירה]
אין הרבה מה לדבר:
יצירת מופת בכל המובנים.
מזמן לא אחזה בי כזו צמרמורת.
מטיח שאלות עצומות ונוראות, רב עוצמה באופן יוצא דופן, מזעזע את אמות הסיפים.
"למי שאינו מאמין" קשה לחיות אחרי קריאת סיפור כזה, וגם למי שכן מאמין.
זר.
[ליצירה]
נפלא...
מה דעתך לשנות את השם ל "עשירי למניין"? זה מושג אצלנו, קשה קצת להסביר, אבל אם אתה בדיוק העשירי שמשלים את המנין עשית את היומית, יש אומרים אפילו שאתה נוטל את שכר כולם, מה אתה יודע..
גם עגנון כתב סיפור מופלא שנקרא כך, רק ששם העשירי הוא אם אני לא טועה נפטר או חולה אנוש שהתשעה מקימים לתחיה תוך אמירת מזמור "אשרי" שבתפילת מנחה.
כידוע זהו מזמור המסודר לפי א"ב.
בהגיעם לפסוק: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת"
הנפטר קם וממשיך לומר איתם את הפסוק הבא:
"רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם"...
[ליצירה]
דמיונות, הקונספירציה האמיתית פשוטה הרבה יותר.ככה: גורמים בשמאל היוצר זיהו את הפוטנציאל שצומח באתרא קדישא הדין. רק זה חסר להם- לאבד את גם את המוצב האחרון.
יושבים טובי המוחות במרתפי השב"כ, (אומרים שגם אבי דיכטר בכבודו ובעצמו בין סיכול ראש חמאס אחד למחליפו,) ועסוקים בכתיבת יצירות תחת שם הכיסוי שמואל ירושלמי. דווקא הספק לא רע.
הטמבלים פה נופלים בפח ומגיבים מיליון תגובות על היצירות הנ"ל.
תוצאה- נמאס כבר לכתוב כי ממילא אפחד לא מגיב לך.
מי שלא מאמין שישים לב גם איך האתר נופל כל יום יומיים. אם אני נעלם תבינו לבד למה.
בי.
תגובות