מתוך בקע צוקה
צמח ישועה רבה
כמו ניצן מגדם שורש
אשר נגדע באיבו
והוא עולה מעלה
כלפי רקיע תכלת
כמו עם העולה
מתוך אלפי אלפיו
הוא צועק בקול גדול
ועמו כל דורותיו
אבות ואמהות
אני כאן
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ניתוח ממוקד על השיר (את זה אני עושה לשיר אקראי פעם ב...)
אני עייפה
מהכיבוש המשחית.
מהריקוד המושחת.
הדובר פונה בגוף ראשון ואומר שנמאס לו עד זרא. מהכיבוש המשחית - זה ממקם את הדובר בצד שמאל של המפה.
מהריקוד המושחת - שתי אפשרויות- נמאס לדוברת לרקוד. אפשרות שניה- מדובר בריקוד חושני.
מבחור ועוד בחור ללילה
מהשבתות בחוף הים
כאן מרמזת הדוברת על אורח חייה המתירני והחילוני. מרמזת- שלא לומר מדווחת.
מהפאבים והסיגריה הראשונה
מהרגע שאחרי והסיגריה האחרונה.
מהכיבוש
מהייבוש.
פאבים וסיגריה ראשונה- פתיחה של הערב.
הרגע שאחרי וסיגריה אחרונה - סיגריה שחותמת את הלילה, לאחר הבילוי בפאב.
הכיבוש- הכיבוש לכאורה בשטחי יו"ש.
הייבוש - יכול להיות ייבוש מנטלי ושעמום.
מהבחור שעזב בבוקר
ואפילו לא הניח
פרח
על המיטה
הבחור שעזב בבוקר. אינה יודעת את שמו. הוא לא מחויב לכלום. הוא מזלזל, הוא בורח ומשאיר אותך לכתוב את השיר.
השיר הוא שיר "דוגרי" ומביע בהחלט עייפות מאורח החיים שהדוברת בחרה לעצמה.
[ליצירה]
---
בבקשה לותנת
אתן לך במסר האישי את מספר הטלפון שלי ואחר כך את מספר הטלפון של מר ירושלמי (שאותו אני מכיר)ואז תראי את ההבדל בגווני הקול והמבטא
תגובות