כן אני הוזה,
למראה עיר זרה
והיא קומצת ידה הפתוחה
מבלי לתת לי
ולו אצבע אחת
לרפואה
כן אני הוזה,
מבין קרעי חלום
ללא כל בסיס מציאות,
ואובד, כן אובד
בין ארבע כנפות
הארץ של דמיונותיי
אי שם בקרעי עננים
של חלום שנשבר
ואיננו
הזיה עצמה בכל מקרה אינה רצויה, פרט לזו המביאה ויוצרת שירה. חבל שאתה אובד בין קרעי חלום והזיה. צא נטוש את העיר הזרה אל השדות, שאף אויר והתמלא תקווה. חזור אל העיר והיא כבר לא תקמוץ את ידה, כי היאוש והתקווה הם בעיני המתבונן.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הזיה עצמה בכל מקרה אינה רצויה, פרט לזו המביאה ויוצרת שירה. חבל שאתה אובד בין קרעי חלום והזיה. צא נטוש את העיר הזרה אל השדות, שאף אויר והתמלא תקווה. חזור אל העיר והיא כבר לא תקמוץ את ידה, כי היאוש והתקווה הם בעיני המתבונן.
[ליצירה]
מדהים
הדובר מבקש מהנמען שילמד אותו לבכות
הוא מלמד אותו לחיות
מן הבכי בוקע הרצון לחיים והחיים מלמדים אותנו לחייך ולראות הכל באור אופטימי
מתוך הבכי בוקעת קרן אור - של חיים
[ליצירה]
[ליצירה]
דיק לוש צודקת, יש אווירה אלתרמנית, מן שיר של יום חורף שכזה,עם ציוריות לא שכיחה
[ליצירה]
מקסים חג ההדר עם ניחוח תפוזי של פעם.
אני שמעתי על מצעד שונה לחלוטין ברחובות -כשמכבי שעריים הפסידה, אז כל האוהדים (ובראשם מוטי רמקול) חסמו את הרחוב הראשי עד שהמשטרה עצרה אותם.
תגובות