[ליצירה]
יפה מאוד!
לא הבנתי את הבדיחה, אבל יש משהו הרבה יותר מהותי- בבמה חדשה ספק אם היו כותבים שיר כזה, שמושפע כל כך ממשוררים קלאסיים.
הערה אישית- אם אני מבין בבית האחרון יש תפנית- אולי יום אחד אתן שירים שכתבתי בעצמי. אם זה כך אולי יש מקום לכתוב משהו כמו: ואולי, יום אחד, עוד אכתוב ... כדי להדגיש את הניגוד.
[ליצירה]
אסף אל תדאג, בסוף הוא יקרוס זה בטוח. א'- זה קורה מדי כמה שבועות וכבר מזמן לא קרה. פעם אחת זה יקרה והכל גם ימחק ויללה להתחיל הכל מבראשית.
ב'- תחשוב על זה שנחצה קו ה9000 יצירות, שלך תדע כמה תווים זה אומר, לא בא לי אפילו לחשוב. בכל אופן קצב ההתוספות של היצירות פה בטוח יותר מהיר מקצב התפתחות המחשבים, שגם הוא כידוע בכלל לא איטי.
לכן תהיה רגוע, זו רק שאלה של זמן.
[ליצירה]
[ליצירה]
רבותי, החגיגה נגמרת.
הנה המשורר מחרז חרוזים
וכל חכמתכם פתאום נעלמה
כי אם הייתם מעט אובייק טיבים
הייתם שואלים למה ועל מה:
למה זה משנה בכלל מה מרב אוהבת וכמה
ועם מה כן ועם מה לא כן מחר לא היום
ולמי היתה אי פעם בתולדות האומה
דודה שנשמעת כמו עצירת פתאום
ועוד כהנה וכהנה שאלות המון
למשל איך אפשר להעיז לא לאהוב את כל המועדים אותו דבר
ומה זה נצ'ס ואם בכלל יש מילה כזאת במילון
זאת לא רק קור אבשלום יודע מכבר
[ליצירה]
נפלא...
מה דעתך לשנות את השם ל "עשירי למניין"? זה מושג אצלנו, קשה קצת להסביר, אבל אם אתה בדיוק העשירי שמשלים את המנין עשית את היומית, יש אומרים אפילו שאתה נוטל את שכר כולם, מה אתה יודע..
גם עגנון כתב סיפור מופלא שנקרא כך, רק ששם העשירי הוא אם אני לא טועה נפטר או חולה אנוש שהתשעה מקימים לתחיה תוך אמירת מזמור "אשרי" שבתפילת מנחה.
כידוע זהו מזמור המסודר לפי א"ב.
בהגיעם לפסוק: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת"
הנפטר קם וממשיך לומר איתם את הפסוק הבא:
"רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם"...
[ליצירה]
|*****|
קטע טעון מאוד, מובן- על רקע הזמן הכתום. הצירופים כמו "גבול התפילות" ו "נגמרו לנו המרחבים" - חזקים.
לענ"ד יש מקום לעיבוד וגם אני חושב שהמשפט האחרון מפריע.
[ליצירה]
הזכרת לי משהו שקראתי פעם. הרב אורי שרקי כתב שם שבעיני היהדות יופי מצוי היכן שיש חיים וזו בעצם הגדרתו, לעומת התרבות היוונית שהכניסה את היופי לקטגוריות, מה שמכונה "אסתטיקה".
תגובות