אני כותב מהמותן, לוממש חושב
כותב לכל הכיוונים, לוממש פוגע...
מיגד _
-
קיים מרחק מסוים בין מה שאני מאמין בו לבין מה שאני.
לפעמים הכתיבה היא נסיון להקטין את המרחק הזה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וגם לוממש מנסח? למה נראה לי שניסוח כמו- "אני כותב מהמותן, כדי שלא לחשוב כותב לכל הכיוונים, כדי לא להיפגע" יהיה הרבה יותר נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] והנה אני השניה- רציתי לציין שאתה מצליח הרבה יותר משנדמה לך. שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] והנה אני הראשון שמגיב לעצמי כי דרוש לי שם יותר נורמלי לקטע הנ"ל. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה [ליצירה]
- [ליצירה] אבל, אבל, אבל אבל רן*! זה בדיוק מה שאמרתי! [ליצירה]
- [ליצירה] הימרתי שזה בעקבות הדרקון חמוד. אם כי, מה יש לך נגד קרה? [ליצירה]
- [ליצירה] להביע הערכה באותיות זה קצת קשה זה מעבר ל"עוצר נשימה". זה משו שמעורר בי תחושות כ"כ חזקות, מזיז בי משהו. אמנם, במקרה שלי זה יותר חוסר הזדהות עם הדמויות, אבל גם לחוסר הזדהות ולצורך בחוסר ההזדהות הזו יש עוצמות. עוצמות שאני אוהב את המצב בו הן מתעוררות בי. תודה. ורסיס, אתה באמת לא חייב להזדהות עם הדמויות. המספר לא חייב להעביר גם שיפוט מסויים. וגם על זה, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ביבל קטנונית אני הייתי מכניס את זה ל"בדיוני" (בחייאת טובי, שני חיילים עם כזו ציניות במקום אחד? הגימות!) [ליצירה]
- [ליצירה] טחן צעירררררר :P [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם מתוק, אבל בכל זאת... ובעיקר כי זה מאוד מסתדר עם תיאוריה מוזרה ששמעתי עליה. אחד התהיות בלימוד על המוח, הוא היכן נמצא החלק האחראי על הזיכרון. ניתן להוריד ליצור חי עד 1/5 ממוחו ובכל זאת הוא ימשיך לתפקד. אז לקחו קבוצת בעלי חיים (למי שיש לי בעיות, לקחו מלפפונים) מאותו מין וחילקו אותם לחמש קבוצות (בטח היתה גם קבוצת ביקורת). לימדו אותם משו, והורידו לכל קבוצה חלק אחר מהמוח. לא היה הבדל בין הקבוצות (כמדומני שכל הקבוצות זכרו, אך אינני בטוח). ההשערה המקובלת היא שהזיכרון תלוי בקשרים שבין חלקים שונים ולכן חלק כזה או אחר לא משפיע עליו. הטענה עליה אני רוצה לספר טוענת שלמעשה כל האירועים שהתרחשו ממשיכים להתקיים במרחב, והזיכרון הוא היכולת להתקשר אל אותם אירועים הקיימים כבר במרחב. מתוך כך, בעצם, ניתן לטעון שגם אירועים שעתידים להתרחש נמצאים במרחב, ולכן ניתן "לזכור" דברים שיהיו. הזיכרון איננו חפירה פניה לתוכי אלא מן "הארה" הבאה מבחוץ (ויעיד כל מי שניסה להעלות שבריר מידע ממוחו, שהתחושה הרבה פעמים היא של קפיצה, ולא של חפירה). מקרבת, כל זה היה כדי להסביר למה אהבתי את היצירה. (ניתן עוד להרחיב רבות, ועל זה נאמר "בהזדמנות") [ליצירה]
- [ליצירה] הקפצה קלה של יצירה קלה לכבוד החג הקרב שנית, באופן מפתיע ומוזר לחלוטין (תפס אותנו לגמרי לא מוכנים! הזמן, יצור כ"כ חמקמק ומפתיע שכמותו.). קהילת הבורים ועמי הספר ("תיזהר, יש לי מנת משכל נמוכה, ולא אהסס להשתמש בה!") מעלה על נס את חגה. טובי שבט הגיע, חג לבוריות! [ליצירה]
- [ליצירה] בטח שאופטימי לפעמים צריך להשתנות רק כדי לגלות שבסוף הכל זה את. מן "ללכת עד לגשר כדי לגלות שהאוצר נמצא אצלך מתחת לתנור" (או מתחת למחשב?) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל חתלתול! ראית אותי כותב שאסור? ואולי, באותה מידה מותר למתוח ביקורת על סגנון תגובות אם הוא צורם, ובעיקר אם הוא מעיב על האווירה והיצירה עצמה. דעתי האישית- לפעמים יש מקום לדיון על צניעות של יצירה, כאן מדובר בקטנוניות נודניקית (שאולי מאפיינת את הדמות?). [ליצירה]
- [ליצירה] כמה טוב שיש עוד מקום לדיון על פמיניזם. [ליצירה]
תגובות