את מתנקמת בי.
כאילו יש בי הכוח לשאת
את צחוקך המתגלגל
כשאת אומרת שהכל בסדר.
כמו במשחק מחבואים:
את הצייד ואני הניצוד.
מכסה את עיני שלא תראי
כשאת יודעת בדיוק איפה למצוא אותי.
אל תגידי מצטערת.
הפסקתי להרגיש.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הממ... אלמ-צהיי-ביינה (כתבתי נכון?), אהבתי את מה שכתבת על המס' המרוכבים... אני דווקא חשבתי על זה מכיוון אחר (הרבה פחות פילוסופי ומעניין משלך:P). אני פשוט הנחתי שאין יחס אליהם מכיוון שהם לא טבעיים... וכנראה שאת הדמיונות שלנו צריך לשמור לספרים, או לעצמנו בראש. צריך לדעת להפריד ביניהם לבין המציאות. לא שאני נגד דמיון - כל מי שקצת מכיר אותי יודע את זה מצויין... אבל צריך לדעת להפריד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון ואת האופטימיות... [ליצירה]
- [ליצירה] אח.... הצלחת לעשות לי כאן צביטה בלב... וכאן נכנסת המורה לספרות: "זו הנקודה בה העלילה מסתבכת. מכאן נעבור דרך שיאו הדרמתי של הסיפור והישר אל ההתרה והסיום". ממשיכה... [ליצירה]
- [ליצירה] אני אפילו לא צריכה לומר שאני אוהבת:) (גשם, כאילו דהההה.....) [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אני ורד. אבל בשביל זה בדיוק נועד השיר. כמו הקוצים של הוורד - הוא מסתיר את המהות האמיתית שלי. לא רוצה שיקטפו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה וכואב. ממליצה לכולם להכנס. לכל היצירות שלך. המשפטים שבסוגריים קצת צרמו לי. הם שוברים את הזרימה של השיר. ובכלל, יש כלל בכתיבה שאומר שמה שכתוב בסוגריים צריך להמחק, או שאפשר לכתוב אותו בלי הסוגריים (כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל זה בגדול). וגם לי צרמו המילים "מאכלת שלך אצלי". [ליצירה]
- [ליצירה] נדמה לי ששלשום דווקא ראיתי אותה... ואולי זה פחות דידקטי, אבל באמת פחות מובן (אני לא יודעת איך זה היה לפני התיקון, אבל באמת לא ממש ברור מה המשפט האחרון מנסה לומר). [ליצירה]
- [ליצירה] כן, לדעתי זה הרבה יותר טוב ככה :) [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה כל-כך! אבל למה כל האנשים שקופים? :-( [ליצירה]
- [ליצירה] יו, ילדה, את פשוט מוכשרת בטירוף! ושתדעי שאני חולה על הרקעים שלך. את עושה אותם כל כך חיים שזה מדהים. וגם עשית לה הבעה ממש מעוררת מחשבות... ואהבתי את איך שציירת את הבד של השמלה... בקיצור, את מדהימה. שתדעי לך. [ליצירה]
תגובות