[ליצירה]
לחתלתול וטל
הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה).
וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..)
[ליצירה]
[ליצירה]
|חיוך גדול גדול|
איזה יופי.
סוג היצירות שמשאיר אותי בצד מקנא (קנאת סופרים? מקווה...)
וכמו קצת-אחרת : נצבט.
[ליצירה]
לחם פנים, הא?
כלחם הפנים לפנים...
השוואה יפה מאד.
ו.. מנסיון - לחם קפוא תמיד לא יהיה טוב כמו לחם רגיל... כי תמיד אחרי שמחממים אין לו טעם של טרי והפנים שלו נשאר טיפה קר...
[ליצירה]
[ליצירה]
צחית, תודה :-)
אגב, השיר נכתב כסדנת יחיד באחת השמירות הארוכות מתישהו...
ומי שרוצה - שיעשה משהו כזה בעצמו - שיר שאמור לדבר על אקליפטוס, להזכיר בו 'משקפיים' ושכל שורה תהיה באות הבאה באלף-בית...
[ליצירה]
השיר פשוט רץ טוב...
דף היוצר שלך משובץ בכל כך הרבה אבני חן שכאלה...
אה, ואתם מתייחסים לדרקונים כאילו הם אנושיים...
אחד הדברים שהרשימו אותי היה שהם לא כאלה. הם זרים (כשבמקום 'זרים' שימו את alien... ולא במונחים הסיגורני-וויברים של הענין...), וככאלה אנחנו לא יכולים להתחיל לנתח אותם בסגנון 'הם טובים אור נאט טובים'...
[ליצירה]
לא אהבתי
אבל זה נוגע בדיוק שם בפנים, במקום ההוא, אז כנראה זה טוב.
אה, ואולי כדאי לקרוא לזה "ימים כתיקונם".
ובגלל שזה מנהג לתת כאן כוכביות (כך נראה) - כוכבית.
[ליצירה]
נגה...
לא היתה כאן שום מטרה של התכתבות...
בעיקרון השיר הזה בכלל התחיל כשמישהי הציעה לי לכתוב שיר על כדור צונח.. - שיר שאוטומטית העלה לי כדור פורח (מסיבות די ברורות, נכון?) וממילא לא זעק לשיר שמח של היי הו היי הו :-)
זה הכל.
תגובות