ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
תגובות
בעזרת ה'.... הוא יגיע וילמד אותך....
ממש יפה הזדהתי ואהבתי כל מילה!
פרח בר...
[ליצירה]
היי,
זה לא מתאים. המטריפים לא שייך. ולתאר שקיעה כתפוז, לא הכי רומנטי בעולם. רבדים של צבעים? למה לא גוונים, הדבר המקובל?
יש כאן יציאה אל מול המוסכמות. לא עיניים; שפתיים. וזה עוד מילא. השקיעה מלאת רבדים, כמו ציור של אקריליק. מורכבות. לא מחמאה, עובדה. תפוז. שפתיים. לא מקובל.
חביב, השיר.
שבוע טוב.
[ליצירה]
טוב, אז כמה דברים:
דבר ראשון, מישי, זה לא שיר ילדים.
דבר שני, טל, אהבתי את הרעיון.
דבר שלישי, אני כל כך לא מסכימה איתו. ראית את מפלצות בע"מ? לבכי, לצרחה, יש כוח. כי בהם אתה חלש, אתה חושף את עצמך, בצורה הטובה ביותר. בכי משחרר. בכי זה דבר חזק.
אבל צחוק, פשוט צחוק, אמיתי, של אושר, חזק אפילו יותר. לא כי משהו הצחיק אותך, צחוק של אושר. אומנם, הוא יותר נדיר מבכי אמיתי, אבל הוא קיים, והוא הדבר ההכי משחרר שקיים, נטול המחסומים, הוא נפלא.
זה מה שאני חושבת.
דבר רביעי, אישית, שורות קצרות מידי ובערך מילה בשורה זה לא הדבר שאני הכי אוהבת, אבל זה מעניין גם ככה.
[ליצירה]
אנשים,
זה זלדה גם במקור, וגם הנתנאל, אפילו. אנחנו על המפה. (הם בטח יהודים. אם מישהו לא יהודי היה כותב את 'pretty fly for a rabi'... ישר היו אומרים שהוא גזען וכו'.)
[ליצירה]
אני חושבת,
שגם וגם.
היתה השתלטות של המשיחיסטים על המאבק. והפיכה-למשיחיסטים של חלק מהציבור.
וזה רק הנגיד את ה"נורמליות" של הצד השני. איזו נורמליות מדהימה, משקפיים עגולות ואוניברסיטה. אלא, שעם הנצחת הסטיגמות, ה"נורמליים" האלה הפכו ל"שפויים" ול"חכמים", ובעקבות זאת, גם הצודקים. כי ככה זה כשחושבים בשחור לבן. ולעניין הזה, תורם המסך הלא-כל-כך צבעוני שבסלונינו.
[ליצירה]
וואו.
רן, אתה פשוט כישרונאי. (עכשיו כל שנותר הוא למצוא שחקנים, צלם, ומימון)
הטלנובלה הישראלית הראשונה שכתובה בספרדית...?
צ'מע, היה מוזר הקטע בו ערן דיבר עם בוני בבית החולים ו-
"ילדה בת 15, מן הסתם מעריצה שרופה של "המורדים" עם
פוסטר של בנחמין בחדר, פנתה אלינו בהתלהבות.
"אתם מדברים ספרדית?" שאלה בספרדית, מקווה לתרגל את הספרדית
שלה.
ממש לא התחשק לנו לענות לה."
כאילו- ומה היה ערן? בכל פעם שהייתה לו הזדמנות- וקיוויתי שכך עם השיחות שלי עם רבקה אוכל לתרגל מעט את הספרדית שלי.
[ליצירה]
הממממ.
לא זה ולא זה.
מוות על קידוש השם? זה דבר שכולנו מייחלים לו, לא? שאם כבר, אז למות על קידוש השם. זה דבר גדול. [כמובן שגם לחיות על קידוש השם. אבל... סיום יפה.]
תגובות