ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אה.. כן, בטח, צודק, תודה (: ירד? כן! אפילו נערם! 0.2 מילימטר, במו עיניי! ראיתי לפחות שני פתיתים על המעיל שלי. באמת! וחלק מהטיפות עופפו אופקית. אין, גג שבת בצהריים, הכל לבן. אתה עוד תראה. (אגב, שתדעו לכם, כל פרט ופרט בקטע הנ"ל נכון. תאמינו לי, ירושלמית כבר (כמעט) 19 שנה.) ישו, תודה רבה. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ, הממ. להיות כמו אותם תנים, ליילל אליו. וואלה. [ליצירה]
- [ליצירה] ....................... זה אמיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לחייך? אור וטוב, מתגעגעים אלייך. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, תודה לך! אכן, ממש חוצפנים, אלה. כאילו, פסדר, מה שהם אמרו אז בסבבה, אבל כזאת נימה של זילזול! אם הייתי מכירה אותה, הייתי מרביצה לה. (אני מכירה אותה, אני מרביצה לה.) [ליצירה]
- [ליצירה] היי, זה ממש חמוד ((: [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, תודה. תודה על התמיכה. וההבנה. ב"ה, הכי מהר שאפשר, להירגע. לצאת. ו-הודיה- אין פלסטר לזה. [ליצירה]
- [ליצירה] יוו... איזה כיף. (מזל טוב!!!!!!!!!!) [ליצירה]
- [ליצירה] . הוי, מלא סתירות. מבלבל. אהבתי את השורה האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] . ה"כש" קשה לי. ידיעה מראש שזה מה שיהיה? ובכל זאת, ידיעה - לא להרפות. "אבקר", נשמע - לא שהות רבה, כן עזיבה, אם כך. נו, מצב מסובך. (בית שני, שורה שלישית, לא צריך להיות "בן"?) [ליצירה]
תגובות