[ליצירה]
לא אמרתי שתדמור זה בלעז אלא שפלמירה זה תדמור בלעז.
פלמירה ופטרה אכן היו מרכזי ציביליזציה (פטרה נכבשה והוחרבה ע"י ינאי) אך עיקר עושרם החמרי היה מן הביזה...
לגבי ישראלים, באמת ראויי להצטער שעם הספר המהווה את מירב האינטלגנציה בעולם, בנה מדינה שמערכת החנוך בה מדורגת איכנשהו בין הודו לפקיסטאן.
אולי זהו המחיר שאנו משלמים על נסיוננו להיות עם ככל העמים...
[ליצירה]
מאד חביב אפילו!
שיר עם שכזה...
אגב , לדעתי עדיף ארד במלרע - אעפ"כ זוהי חריזה דמויית החריזה העברית הימי-ביניימית-אשכנזית/ארצישראלית (מוצאים את זה הרבה בסליחות ומשום מה לא זכור לי עכשיו פסוק ספציפי ) והופך את זה אף ליותר מרומם בגלל האסוציאציה של הימים הנוראים
[ליצירה]
ממש יפה ! גם אני עדיין לא הבנתי אבל אעמיק!
לא ידעתי שמך
שמה לב לא שמתי
אך אתה עימך
כרותה בריתי
לא ראיתי כמותך
פייטן אמיתי
להלל זמותך
אתרינו כמותי
(זם = זמם בלשון קלירית)
רק כמה הערות:
"יקום פרקליטי" - אני מציע להוסיף מילה חד-הברתית כלשהי (כגון "אך" "או "הן") לשמירת המשקל
"אחריותם - אחריתי" - מציע לקצץ הברה (אגב אני מודע לאירוניה שבסיטואציה - בדיוק על אנשים כמוני אתה כותב , אם אני מבין נכון, שנטפלים לקיסם בעין חברם)
"התם עם פתאים
ידון מה תכליתי" - הצעתי :
מתמם אם פתאים
הוא יידון תכליתי
"הזו כלת אֲדַרתי?" - מציע למחוק את הה"א
"האוכל להצדיק?" - מה מצאת לקטוע את החריזה באמצע?
'יגעים, נלאים' -יגעים ונלאים
"ינוד דן למשבתי" - משבתי
"יושיטי ראש השורה" - ראש שורה
"ויצמיאי געגועים" - יצמיאי
כמה יפה שגם היום כותבים כך!
יישר חיילך!
[ליצירה]
שכחת לציין שהמאבטחים הם משת"פי הכיבוש - שהרי כל תפקידם הוא להרוג לוחם-חופש פלסטינאי במידה והלה ירצה להרוג את הכובשים הקאפיטליסטים הערורים שמבלים בקניונים