[ליצירה]
אני בדרך כלל לא שורדת שירים ארוכים כל כך, זה מטריח אותי. (רק באינטרנט!! המילה הכתובה באמת זה כבר משהו אחר!)
והנה, גם הגעתי וגם יש סיכוי שאני ארצה לקרוא עוד דברים שלך... הרי לך מחמאה!
ממש אהבתי את הרעיון, שלכל אחד החוויה אינדיוידואלית, אפילו אם השתמש בחומרים שכולם משתמשים.
חוצמזה, עברית יפה, תמיד מוסיפה!
רואים שהיית ביניש, לפי הביטויים...
[ליצירה]
בס"ד
ממש לא, הייתי רחוק כרחוק מזרח ממערב מהבנת השיר, עכשיו זה יעזור לי. אני לא חושב שזה הורס. אולי בשירים שבהם הפן האישי רב הסברים יכולים קצת לקלקל. נראה לי שפה לא.
[ליצירה]
פה , כמו ב"וושתי" את מבכה מוות של גיבור שאין אנו רגילים להזדהות אתו
כתוב יפה מאד
אהבתי במיוחד את הבית הראשון. התנ"ך הקמאי הכנעני אם הרהורים על אפסותו של האדם.
"הכמות נבל יומת אבנר"
[ליצירה]
שלושת הערותי האחרונות :
'יגעים, נלאים' -יגעים ונלאים
"ינוד דן למשבתי" - משבתי
"יושיטי ראש השורה" - ראש שורה
"ויצמיאי געגועים" - יצמיאי
לא היו מחוסר הבנה אלא הצעות לשמירת המשקל
[ליצירה]
שיר בהחלט חביב אם מוסר השכל.
כמה הצעות:
החרוז יופי -אופי נדוש קצת לא?
השתדל לשים קצת יותר לב למשקל (כמו שאכן עשית בשירך האחרון)
שים לב : לא מספיק שההברה האחרונה תיהיה זהה על מנת ששתי מילים ייחשבו כחרוז!
חוץ מזה - עלה והצלח!
[ליצירה]
זה קצת נאיבי היום לצפות מאנשים להיות מומחים למשהו ולהתפררנס מהצד ממשהו אחר - היום כמות הידע פשוט גדולה מידי.
מה שכן, אצל החריידים כולם מנסים להיות גנראלים ואין מספיק חיילים פשוטים שיפרנסו את הגדויילים