ומנחתך אליי, מנחת אהבה
כסהר לבנה
כאורה של חמה
כאותה דרך
המרוצפת
באבני אהבתינו.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה תיאור מקסים! נוגע ללב.... הלוואי עלי כזו אהבה!! ובאמת איה, לא שומעים מך הרבה.... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה טובה, חזקה בדימויים אך לא מצליחה להעביר בעוצמה הטמונה בה. אולי בגלל 2 השורות האחרונות המלאות "קיטש" [ליצירה]
- [ליצירה] מנחה בעת הלבנה ובעת אורה של חמה, והלא עתה של מנחה בין השמשות לפני השקיעה הפוסעת מעדנות על מרצפת השביל המוליך אל בית התפילה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, המקצב טוב, נעים לקריאה ועדין [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם צחית, אך הייתי מסווגת את היצירה לא כשיר, אלא... לא יודעת, תחשוב על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- היה לי קשה לקרוא, אפשר עזרה? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, למדתי מהתגובה המון, תודה.... [ליצירה]
- [ליצירה] שכרונך, שזכרת, ריגש אותי שוב. ונגע והעצים את אותו רגש עזוב, הלוואי ושותף למילותיי תרגיש בכל עת ובכל שיר. תודה ;) [ליצירה]
- [ליצירה] זה זמן רב מדי שלא קראתי יצירה פרי עטך, אבל- האם יצירה זו לא פורסמה כבר כאן באתר. היא נראית לי מוכרת למדי?! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! מצחיק ועצוב כאחד... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד... [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי יקירי, לא פיספסת דבר, אם היא האחת של חייך, תלחם עכשיו- אף פעם לא מאוחר (החרוז יצא בטעות...) אם מרגיש שוויתרת מוקדם מדי: א. זה לא נכון, כנראה שלאז זו היתה ההרגשה ואיתה היית צריך לזרום... ב. עכשיו תקום- תצעק ותילחם, תגייס את כל שיש בך/לך ואל תתייאש, ואם זה לא ילך- תדע שניסית ותוכל בלב שלם יותר, רגוע יותר, כואב יותר, אבל גם יותר למוד ניסיון ומפוכח. בנוגע לשיר- תנסה פחות חרוזים, יותר לזרום עם המילים, לקטוע שורות, לא להתחייב לסיומות... (טוב נידבקתי ממך בחיידק החרזת, אני מפסיקה כי אני כבר נסחפת)... נדבר... איה:) [ליצירה]
- [ליצירה] הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר... דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור. [ליצירה]
תגובות