ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- דיוקן (היא דיברה עמי כמו הרוח)
- מולדת שלי
- גלידה
- הטרובדורים כבר חצו מזמן
- בתהומות לב האהבה - תרגום - W.B.Yates
קשור אלי
- [ליצירה] ל"ג בעומר, הרבה זכרונות, אפילו אדי העץ הנשרף באוויר, [ליצירה]
- [ליצירה] זאת תאווה. מי שמכיר את היצר ואת התאווה יודע לעמוד בפניה הרבה יותר טוב מאחד ששומרים אותו מאחרי דלתות ומנעולים שמא ייפגע. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת. גם פרחים, גם ציור, גם ביצוע מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] כבר שנים שאני קוראת את יצירותיו של רון שבדרך כלל מבטאות צער קיומי עמוק, אנושי, על רקע אורבאני. ולעניין טכני, לרון וגם לאחרים - אם נראה להם. נא להיכנס לעמוד יוצר אל היצירה. בסוף כל שורה לעשות DELETE (כלומר לבטל את ה"שורה חדשה" )ואז להחזיק את SHIFT ולעשות ENTER (כלומר, שוב לעשות שורה חדשה אבל עם החזקת ה"שיפט"). ואז לא יהיו רווחים גדולים וכפולים בין השורות. זה חשוב מאוד ביצירות ממוחשבות המוגבלות על ידי מסגרת המסך. [ליצירה]
- [ליצירה] פרתוגנסיס קוראים לזה (מקווה שכתבתי נכון). סיפור יפה חתלתול [ליצירה]
- [ליצירה] אני יוצאת מההנחה שחייך בתוך הווייתך הם סטיריאופוניים ורב-מימדיים לעין שיעור עינת. כתיבתך מעבירה תוכן פנימי שאינו נמדד במילים. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] למעוז צור. תודה. זה כיף כשיצירה אחת מתהדהדת ברעותה. הסיבה לכך היא עקרון ה-tuning fork כלומר, "קולן" בעברית. הקולן הוא כמובן כלי מכאני ואולם גם בנפש האדם יש מיתרים - מניחה אני. [ליצירה]
- [ליצירה] מזלנו שהעברית היא שפה איזוטרית שמועטים השולטים בה באמת. קחו לדוגמה את תורת הקבלה ותורת הסוד - עד כמה שהשרישו אותה באומות אחרות הרי שלא יהיו מסוגלים לעקוב אחרי כל משמעויותיה. שלא לדבר על כך שהמילים משמשות גם בכתבי קודש ובתפילות ובמשנה ובתלמוד וכולי ובכל מקום שם הן עומדות הן מדיפות ריח אחר בגן אחד שלם.ואת זה אי אפשר לקחת מאיתנו. יש אומרים עברית שפת קודש ואין לדבר בה. ואני שמחה שהתמזל מזלי ואני דוברת עברית, ובודאי אבות אבותי אחורנית עד לחורבן בית שני (וגם איני יודעת באיזו שפה השתמשו הם אז) תוהים למילים היוצאות מפי והנכתבות כאן בחשמל ובויברציה ואולי הנפשות מתאספות בתור ואומרות - נחכה לשעת לילה וכשתישן נפציר בה שתלמד גם אותנו. [ליצירה]
- [ליצירה] שלוש היצירות, קדשני, לא אני, טיפה בים, מדברות בדרך כלשהי באינסוף שהנשמה היא חלק ממנו. ואולם קשה לי לתאר לעצמי שהן מתארות רק הלך רוח ולא כאב מאוד ספציפי על אירוע קשה מאוד בחיים. לפני מספר חודשים כתבתי משהו קטן על "טיפה בים" ושמתי באתר ליטרטורה, והוא די הפוך למה שאני כאילו מבחינה בו אצלך, כי אצלי הטיפה שבים לא רוצה להתמזג (נדמה לי שלזה התכוונתי, כבר לא בטוחה). זה כאן: http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=28720 בפתח היצירה חשבתי - אוי, עוד שיר של צעירים מאוהבים (מה לעשות שאני כבר סבתא וזה קצת רחוק ממני) אך כשהמשכתי לקרוא ראיתי שזה כלל לא כך, ואחר כך כשראיתי את היצירות האחרות שהגיעו אתו נראה לי שיש קשר כלשהו ביניהן. כל טוב ורק טוב ולהיות שמחים בבקשה. הזמן מרפא כמעט את הכול. [ליצירה]
תגובות