נאבק על נפשו עם נפשו,
כל עוד נפשו בו
וכשראיתם אותו שותת דם
בטח חשבתם
שזאת אחת היצירות הבכלל-לא-רעות
שקראתם
בזמן האחרון
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפיפה. וכואב. איתך. יו"נ [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, למה אנחנו נותנים למספרים לכמת *אותנו*? ל-16 אין שום משמעות. למעשה, אנחנו חסרי גיל. אנחנו נשמות. מספר השנים שעשינו בעולם בזה כ"כ לא מהותי למה שאנחנו... אי אפשר לאחר לחיות. ועוד: אפשר באמת להיות זקנה בת 16 (אני זוכרת שבזמנו הגדרתי את עצמי זקנה בת 19). ואפשר גם להיות צעירונת בת 80 (אני מכירה אחת כזאת בבית-חב"ד אצלנו). באמת! [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי הרגשה שניסית בשיר הזה להביע את מה שהוא מעבר למילים - או לפני המילים. אם לא השורה "צעקה ברקות" הייתי אולי יכולה לזהות את ההד בעצמי שעונה לתחושות שציירת. הצעקה הזאת מפריעה לי. בכל אופן, אהבתי את ה"לרחם חומרים כהים\ שלא ניתן לנחמם" - כמו איזשהו כאב מאוד ראשוני. ואהבתי את כל צורת ההבעה. יפה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא בטוחה שהבנתי מה עניין המוות והקפה [ליצירה]
- [ליצירה] אוי! מה קרה??? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! אם מותר להצטרף לדיון שניהלתם כאן, אני הייתי כותבת את כל השיר בהווה. אם כבר - ככה מתקבלת תחושה יותר חזקה של כאוס - כי הוא מתחולל *עכשיו*, בPRESENT PROGRESSIVE... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעביר יפה את התחושה. [ליצירה]
- [ליצירה] החמשיר הפותח נראה לי קצת רדוד, למרות שהמסר אמיתי בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] הנעליים מגיחות מתוך ענן ערפל או עשן. אחת שמוטה מאחור,נכנעה. אחת נראית כאילו היא עדיין מחוברת לרגל, שנמצאת באמצע מרוצה מכל הסיוט הזה. אני לא יודעת על מה היא דורכת אבל זה נראה לי כמו שפריצים של דם. ההיא שאלה ה"נעליים שלה", מתה לרוץ ולהחלץ מתוך עולם שלכאב וסבל ! [ליצירה]
- [ליצירה] זה צילום מדהים. אני אוהבת את הניגוד העז בין הפרח לבין סביבתו. תשלח את זה ל-photosig! [ליצירה]
תגובות