[ליצירה]
אהבתי את הביטוי שטבעת. ליל מכונות - זה טוב, זה חזק.
גם השיר, למרות שהוא דורש עוד קצת עבודה :)
כדאי לדייק יותר בחרוזים, אמנם עוד טיפה מאמץ אבל זה כדאי. יש לזה פוטנציאל טוב.
[ליצירה]
אהבתי את הכותרת ואת הרעיון, ובמיוחד את שתי השורות האחרונות בבית הראשון. יש לך בין החרוזים שתיים שלוש שורות שלא מתחרזות עם כלום וזה צורם. אהבתי את המבנה בבית הראשון, נחמד.
[ליצירה]
צל,
לא ראיתי שהופיעה כאן מילת ביקורת אחת על הרעיון העומד מאחורי הטקסט, אלא אךורק על הביצוע, ואני חושבת ש*זה*, אכן, מאה הרבה מאוד. אדם, ולא משנה מה הוא רוצה להגיד, שבא להעביר אמירה כלשהי - חייב לכבד את קהל הקוראים שלו. אם באמת הנושא כל כך בוער לכותב, בוודאי שישמח לביקורת בונה שכזאת, והלוואי עלי.
[ליצירה]
לפני ביקורת:
השיר הזה לא עבר הגהה. הוא מלא שגיאות, ולא כולן נובעות מחוסר ידיעה כיצד כותבים מילים מסויימות.
לתמן במקום לתמרן, למשל, זו טעות הקלדה פשוטה.
וכן, זה חשוב. ולמה? כי כשאני קוראת משהו ונותנת ביקורת אני משקיעה מחשבה וזמן. הייתי רוצה לחשוב שהכותב השקיע את אותו זמן, לכל הפחות, בלוודא שהיצירה שלו תהיה ראויה לקריאה.
[ליצירה]
כתיבה טוב מאוד, ואולי בגלל זה הצרימות חריגות כל כך.
אתה עושה משהו מוזר עם הפעלים: המעיל יושב עליה בעיקום, השער שלה מפורע, האחות מחישה לסלון. זה נראה כמו שפה גבוהה אבל זה לא ככה, אלא פשוט שימוש לא נכון בשורשים.
המשפטים ארוכים מאוד מאוד. המשפט הראשון, לדוגמה, נמשך על פני שלוש או ארבע שורות. המון פסיקים, מעט נקודות. קשה לקרוא את זה ככה. המבנה של הסיפור, ככמה פסקאות ענק רצופות, לא נוח לעיניים.
התיאור של הבית - טוב, מלבד חוסר השייכות שלו הוא גם מלאכותי לחלוטין, ולא מוסבר. אף אדם לא מגיע בערב הביתה ומתחיל לבחון את הרהיטים.
לא הבנתי למה היא נשארה אצלם. אף אחד לא חיפש אותה. לא הודיעו לאף אחד? אתה מחליק את ז ככה, וזה לא הגיוני והורס את האמינות.
ניקוש - צ"ל ניכוש.
סה"כ כתוב טוב מאוד, נהניתי לקרוא.
[ליצירה]
ואני תוהה.
אני לא חושבת שיהיה נכון להגדיר את זה כסיפורת - העלילה היא חלק קטן ממה שקורה פה. אבל זה כן קטע שעומד בפני עצמו ובעל ערך.
אהבתי את הנימה ההזויה-משהו שעוברת כאן בהרבה מקומות. הכתיבה שלך טובה, אפילו מאוד, וזה מהנה לקרוא. אבל אם הכוונה היתה לסיפורת של ממש - יש כאן משהו שגוי. אני אהבתי כמו שזה ככה.
תגובות