לפעמים נראה
שהמראה משיגה אותי.
כל ההבדל בין פנים לחוץ.
מי מביט במי?
פיסת זכוכית קרה.
מראה.
פעם עוד תראי.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו נדוש, אבל גם אני יכולה רק לומר שזה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אוהבת את זה. זה ספוג מדי ברחמים עצמיים. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, זה נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אני, במפתיע, לחלוטין עם הטרמפיסט. כל דבר הוא געגוע לגשם. כל נשימה, כל קרן שמש, כל רסיס חלום. אפילו החיים עצמם. מתגעגעת... (בואי לשבת, טוב? אני אהיה נחמדה.) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה דו-שיח חביב... מנסה שוב - זה הדבר הראשון שלך שאני קוראת, ולמרות שזה נחמד (ואין לי שום מושג מה ניסית להגיד בזה), אני חושבת שזה יותר מתאים להקרא "פרוזה", ולא "שירה". [ליצירה]
- [ליצירה] הו... פשוט שיר נפלא... אין אין אין עוד בעולם כמו גשם! (בעיקר כיף לקרוא אותו עכשיו, כשהאושר באמת בחלונות ובלב:]) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש זה יפה. וכואב. [ליצירה]
- [ליצירה] --- קראתי, צחקתי, נהניתי. חבל שאני לא יכולה לנקות עם זה חלונות... [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה?? פתחיה - מי בכלל נותן לך את הזכות להחליט לאחרים איזה שם ראוי ואיזה לא?? [ליצירה]
- [ליצירה] אני היחידה שהבינה בדיוק הפוך - שהסוגריים הם ה"הלוואי"? ולא באמת התכוונתי להגיב. [ליצירה]
תגובות