אני דווקא הכי אוהב את זו (דווקא- בניגוד למה שמישהו הגיב על שיבולת 1). בגלל שהשיבולת פה נראית כאילו היא מתרגשת לראות את הצללית שלה, כמו מישהו שבפעם הראשונה מסתכל במראה. זה הכל בראש שלי, אני יודע..ובכל זאת, בגלל זה הכי אהבתי את זו.
גם אני אהבתי את זו יותר מכל.
חתלתול, אהבתי ממש את התגובה שלך. ועם זאת, אני לא רואה את זה כך.
מה שאהבתי בתמונה היא דווקא היד. לי נראה כאילו דווקא היא המתרגשת.
ואיכות התמונה מעולה. היא ממש נראית כמו ציור. הצל המטושטש...
אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ.
נהניתי מאוד מסדרת התמונות.
הסדרה נתנה לי הרגשה קסומה, והקישור בין השיבולת החדה והרכה, לידיים ולכד העגלגלות ונוקשות, נותן הרגשה של ערבוב ורכות גדולה. גם ההדפסה מצוינת.
[ליצירה]
אני דווקא הכי אוהב את זו (דווקא- בניגוד למה שמישהו הגיב על שיבולת 1). בגלל שהשיבולת פה נראית כאילו היא מתרגשת לראות את הצללית שלה, כמו מישהו שבפעם הראשונה מסתכל במראה. זה הכל בראש שלי, אני יודע..ובכל זאת, בגלל זה הכי אהבתי את זו.
[ליצירה]
גם אני אהבתי את זו יותר מכל.
חתלתול, אהבתי ממש את התגובה שלך. ועם זאת, אני לא רואה את זה כך.
מה שאהבתי בתמונה היא דווקא היד. לי נראה כאילו דווקא היא המתרגשת.
ואיכות התמונה מעולה. היא ממש נראית כמו ציור. הצל המטושטש...
[ליצירה]
אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ.
[ליצירה]
נהניתי מאוד מסדרת התמונות.
הסדרה נתנה לי הרגשה קסומה, והקישור בין השיבולת החדה והרכה, לידיים ולכד העגלגלות ונוקשות, נותן הרגשה של ערבוב ורכות גדולה. גם ההדפסה מצוינת.
[ליצירה]
שטח מת אפשר לפתור ע"י צילום במאונך.. אני עדיין דוגלת בתפיסת עצמים בשלמותם. חיתוך מתאים,לדעתי, אם רוצים להשאיר לצופה מקום לדמיון, או אם רוצים להביע בכך אמירה מסוימת.
אבל זה היופי באומנות- אין חוקים ואין הגבלות! :-)
[ליצירה]
לכבוד הוא לי להיות הראשונה להגיב.
עיצוב גרפי נפלא ממש! נדמה שהדמות נשאבת פנימה (בצד שמאל, הכהה יותר), נאבקת על רצונה להשתחרר, לפרוץ (בצד ימין,הבהיר בהתאם).
רק שאלה לי.. ברוב בורותי.. מיהו/י אותו/ה מ.י בן גריון?
[ליצירה]
ראשית,התנצלותי הכנה.
בתקופה האחרונה בחרתי שלא להתעדכן לגבי התפתחויות בענייני התנתקות לשם שמירה על בריאות הנפש, לכן הסיסמא "מאחורי כל זוג.." לא הייתה מוכרת לי בהקשרה.
ו..מוכרחה להודות שאתה צודק, אני אכן כעוסה על כל קיצוניות שהיא, ואולי הפוסל במומו פסול.
בכולופן, שמחתי לגלות שלא זו כוונתך, והלוואי ונזכה לגאולה בקרוב ממש!
[ליצירה]
אבל שחף..זה בדיוק מה שעשיתי :-)
הווה- הילדונת השרועה על החוף
עתיד- בעוד מספר שניות תרוץ למים
והרגליים לא נכנסו לתמונה בטעות, ארבתי לקומפוזיציה הזו יותר מ20 דקות.. אני חושבת שהן מוסיפות את הפאנץ' לתמונה ובלעדיהן היא הייתה סתמית.
[ליצירה]
אופק- בחרתי לצלם בצורה מעט עקומה כדי להדגיש את האמירה (ובכלל-לא אוהבת תמונות עם קומפוזיציה מושלמת מדי), יודעת שזה מעט צורם לעין..מחיר הביטוי האישי :-)
נשמת- מכירה את הקונספט, אבל מאמינה ב"טוהר הצילום"..יסלח לי נביא שקר, אבל אני נגד עיבוד (ממוחשב או ידני) של תמונות. כל העניין,מבחינתי לפחות, הוא לצלם מלכתחילה מה שאתה רוצה לומר, ולא "לסדר" את זה אח"כ כדי שייראה כך.
ושיר-ניצלתי את השם כטריגר :-)
אגב, זה צולם בבית כנסת בשירת הים- שזו השכונה החדשה בנווה דקלים (בקרוב בע"ה תמונת המשך..).
[ליצירה]
[ליצירה]
רק רוצה להזכיר (בהקשר לתמונה זו במיוחד,אך תקף לגבי כולן) כי התמונה המקורית חדה ומפוקסת. תהליכי הכיווצ'וץ שהיא עוברת כדי לעלות לאתר מורידים מהאיכות שלה.
תגובות