הציור הזה משיג את מה שהוא אמור להשיג - אין מי שלא יזהה בו את אורנג-האוטן (חחח, כללי ה' היידוע ביישום לשפות המלאיות) שצולם בשבתו מול המצלמה...
אהבתי!
בנימין
[ליצירה]
כמו שכבר אמרתי לך כשהסיפור היה בכתיבה: פארודיה מצויינת, ענקית, גאונית, מצחיקה, ובקיצור - זה אתה, כרגיל... ;)
מצויין לחלוטין, נכנס לרשימת היצירות המועדפות!
[ליצירה]
אויאויאוי...
אמה - בתור בת אולי קשה לך להבין את הקטע... בהחלט נסחפת. למה להוציא עליו את כל העצבים?!
וקוקו שקר זה חצי קוקו!!! באמת, אנשים! חור בהשכלה!
[ליצירה]
גמני התחלתי ללמוד יפנית בחופש האחרון דרך האינטרנט אבל כשהתחילו הלימודים כבר לא היה לי ראש לזה, גם בגלל שהיתה לי בעיה באיך להגות את המילים - ולהוריד מליוני קבצי קול ממש לא היה לי חשק...
מאז ומתמיד הייתי קצת מחוברת ליפנית, גם בגלל שאני אוהבת אוריגאמי, וגם בגלל שבכיתה ד' יצא לי להיות בסדנה לילדים על יפנית ולימדו אותנו קצת...
[ליצירה]
אהבתי את הבתים הראשונים, אך איכשהו נראה לי שצריך להוריד את הבית האחרון - לתת לקוראים להבין לבד, להרגיש, להסיק את המסקנות. הרי המסקנה היא די ברורה.. כל אחד קורא את השיר וחושב - הרי גם אני לא יודע מתי אני אמות.. ומסיק את המסקנות שלו על איך אפשר להשתפר..
ורו.. הצחקת אותי..
תגובות