גזע סמפוניה עקור משורש
תיו לתיו, קו לקו ועקום הוא הקו
וצורם הוא התיו, ומומת השיר
לא שומע לצו.
ומוטב -
ותדום הזמרה לנצח לנצח!
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * .ץ * "Q" [ליצירה]
- [ליצירה] כמי שהיה (מה שנקרא: מהמשוב"חים..) בגוש עד נפילתו, מני רבים, אני יכול להעיד שהשיר הזה מבטא מצויין תחושות שהיו בגוש בעוצמות גדולות. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה חורז כאן בצורה תכנית. אין תנועה בשיר. אפשר להשתגע מהמונוטוניות. סלח לי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה נדמה לי ש הבנתי בערך.. אבל יש הרבה מה ללטש, לדעתי. כיוון שהשיר מתכתב עם התנ"ך מוכרחים להתייחס לתוכן ולדון בחוסר רחמים. אבל אני לא הולך לכתוב פה דברי תורה רק להעיר ש, למען האמת, לא ברור לי כלל מה המשפט "אנשים כמוני יודעים את השמים" קשור לעשיו? יצחק כן. אותו הקריבו לשמים. הוא מלאך. אבל עשיו כלכך רחוק מזה. איש ציד. חית שדה. השכינה אצלו במידה והוא ממשיך של יצחק לא נזקקת בכלל לשמים. הברכה שהוא היה אמור לקבל כממשיך הופעת אלוהים- רחוקה מלהיות רוחנית. יש עוד נקודות קטנות מסוג זה. יש לי בעיה להנות משיר כשהוא חוטא לפשט... דבר נוסף שהפריע לי הוא שהשיר נשמע מקוטע. כאילו הדבקת חלקים שנכתבו בנפרד- במיוחד בבית השלישי. לעומת זאת אהבתי את ההפתעה שבין הבית הראשון לשני. אבא מופיע פתאום. אלא שזה יוצר צפייה לאמירה חדשה ונדמה שאין חידוש בבית הזה. ובלשונך: אל תתני לו ללכת לאיבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת אומרת "את" אבל השיר כולו זועק "אני". רק בשורה האחרונה הכותב כאילו נזכר בה ומוסיף (כי ככה צריך) "ואיתך". אני יודע שזה קשה, אבל מה דעתך פשוט לקבל את זה שהקשר נגמר? זהו. תזקוף ראש ותן לזמן לרפא את הפצעים. [ליצירה]
- [ליצירה] כאן זה מושלם. ליבי החסיר פעימה.. או שתיים. [ליצירה]
- [ליצירה] שפריץ הי, ילדה, תעשי עם הכישרון הזה משהו! המון סגולות שאין לי כוח למנותן. (או שאני לא יודע. זאת לעולם לא תדעי:) מצטרף לקודמתי בתגובות. (כמו קשת של צבעים מותזת על הקיר:) [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש מתרפק על השירים שלך (לא רק אני...) עדין מאוד וקולט מראות וקולות שאחרים לא. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתלבט.. במחשבה שנייה נראה לי שאין חיבור גדול מזה לטבע, לאלוהים. בשונה מתפילה רגילה שכלואה בבתי כנסיות כאן היא כולה מתפרצת החוצה אל העולם. מצד שני זה עדיין תפילה ודיבור ו- "לצלול בצללי מעל אל בְּלִיל החיים הנסוך באבנים, בחול, בְּבִּלְעֵי הקרקע אשר בה" (-מדהים) אינו דומה כמו פשוט לקפוץ ישר עם כל הגוף לארגז החול של החיים . (למשל, קורבנות הם ביטוי לכך..) אולי זה המקסימום חיבור שאפשר באין שכינה ומקדש. (ולא ארחיב על כך כרגע) תכונה שאני מאוד אוהב בשירך, שהם מדוייקים ועשירי משמעות. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה תמי.... מאיר פרידמן, קצת אנושיות ורגישות. חבל לך.. אתה פשוט הורס את האתר עם תגובות כאלה. אל תענה לי. אני לא רוצה לשמוע עוד אמירות מטומטמות וחכמלוגיות. באמת זה לא אישי אבל תרגע! גסות זו לא אומנות. ותמי זכותך לכתוב דברים קשים שאת מרגישה. טוב שאת לא מדחיקה אותם. תודה שאת משתפת. ו... בחברה דתית וצנועה ומעודנת שהולכת ע"פ ההלכה אין סיבה לבעיות מעין אלו. [ליצירה]
