גזע סמפוניה עקור משורש
תיו לתיו, קו לקו ועקום הוא הקו
וצורם הוא התיו, ומומת השיר
לא שומע לצו.
ומוטב -
ותדום הזמרה לנצח לנצח!
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אסף- זה כולל את כולם גם את הרבנים. תסביר לי בצורה משכנעת למה מדגישים את "אשתו כגופו" ולא את 'נשים דעתן קלה ופסולות לעדות' למה את האחרון מתרצים בצורה עלובה במקרה הטוב. כשכתבתי שתפילות גלותית התכוונתי לזה. לא כי יש לעקור. התורה כיום היא 'משהו' מנותק מהחיים. בבחינת "הציבי לך ציונים" מקסימום הלכות לא ברורות ולעתים "מצחיקות" הדו"ג של הציפור באה לומר שתי דברים: 1. תראה כזו ברבריות- לך תסביר את זה, העיקר רוצים מקדש, משיח... קודם תבין על מה אתה מדבר. רק אחר-כך תנסה להפוך את זה לשירה. 2. התורה מתייחסת לדברים פיזיים לחלוטין. כשהדס כתבה שירה לא חשבתי רק על שירה פיוטית.... אֵין זוֹ נְגִינָה אֲמִתִּית- לא נגינת הנפש של יוצר כזה או אחר; עליהם אפשר לסמוך בדר"כ שנגינתם נגינת הנפש, אלא נגינת היהדות, נגינת התורה שממזגת חומר ברוח, נגינה אלוהית פה ולא נגינה של בתי כנסיות מעץ ומאבן. [ליצירה]
- [ליצירה] את הרעיון אהבתי את דרך הביטוי מעט-מעט פחות. ( כי יצירה מלשון צורה.. לא משנה.) [ליצירה]
- [ליצירה] מתח עדין וקסום עובר לאורך כל השיר סליחה מונולוג. והכוכבים עוטפים אותי עם החלומות בתחושה של שליחות. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת באיחור שיניתי מעט את דעתי מאז התגובה האחרונה בתגובתי שאלתי האם זה בסדר לכתוב כך? לא ידעתי. כאן יש מעט הרחבה מדעתי כיום. תראי, אני לא חושב שצריך להדחיק דברים בכתיבה - זה הכי גרוע! בשירך את מבטאת משהו שיותר קשור, לדעתי, לרעיון הגדול, ופחות לתיאור בן מצייר לבת על הגב. אני לא יודע מה רצית בדיוק לבטה בזה, זה תלוי איך מפרשים אותו. אולי זה חשוב שדוקא בן. אולי היה עדיף להשמיט אותו ופשוט לספר שהיא כתובה, אבל אז זה היה מודחק ולא מבטה אמת. גם זה היה מאבד מהעוצמה. לי הבן נראה דמות אלוהית שמציירת. [ליצירה]
- [ליצירה] נורמות מוסריות?... מוקי נניח שאין קדושה למילים בעיברית. נניח שאפילו אין קדושה בכלל! אני מרשה לעצמי להסיק מדברך שאתה לא מאמין בא-לוהים, אם אני טועה תקן אותי. אז מה נשאר? המוסר האנושי. נכון? ואם המוסר האנושי או התרבות האנושית ברוב קולות יחליטו שאונס זה מוסרי? למה נורמות מסויימות הופכות להיות מוסריות רק בגלל שהם נורמות? אז המתירנות הגיע למצב כל כך נורא שהאונס והרצח וההתפוררות חוגגים בכל פינה. זה מוסרי? לא! מוסר אנושי לעולם לא יהיה מדד מוסרי טהור וראוי. מבחינה חוקית- האם אין בכתיבת שירים ופירסומם, לא משנה באיזה גיל מטופש נכתבו, אשר יש בהם נושאים רגישים ואינטימיים ולעיתים כואבים, פגיעה בכבוד הזולת הקורא? האם מותר לעיתון מעריב לפרסם כל מילה גסה וכל תאור חודרני? לא! אנא מוקי, שמור באתר היפה הזה על כבוד הקוראים. [ליצירה]
- [ליצירה] ...כמובן לקחת תפקידים, אבל בלי לנטוש אותם באמצע כי אז זה הכי גרוע. הקטע מתחיל כמכתב. את שכחת אותו באמצע. [ליצירה]
- [ליצירה] ידידיה, הכי טוב שלך שקראתי. הבאת אותי אל סף דמעות. המון חומר למחשבה. כבר בהתחלה עם המפגש הראשון בפנינים ניסתי להגדיר אותן ואמרתי לעצמי שהרופא הזה פשוט רוצח. הרי זה טבע הרוצחים להשתלט על נפש(?) הנרצחים, לשאוב מהם חיים. אולי זה רק אני אבל, נדמה ש, המפגש עם האישה מבלבל בשל המעבר החד מאלמות של הגיבור לפרץ הדיבורים. הסיפור שינה מנגינה פתאום. גם המעבר בין התקפתה אותו להתחננות "תחזור בבקשה" הייתה לי מהירה מדי. נדמה שיכולת להעביר זאת בדרמתיות יותר. כשם שהחסרתי פעימה בחלק הראשון בפיסקה תשע, למשל, הייתי רוצה גם פה שחילופי הדברים (למרות שרק היא מדברת, כיודוע גם חוסר תגובה היא תגובה) יהיו כך שיהיה מרווח "עותק נשימה" בין דיבור לדיבור, . אני מניח שאתה מבין למה כוונתי... בקיצור- יהלום אמיתי אך לא מלוטש. [ליצירה]
- [ליצירה] חסר לי מסר בכל הסיפור הזה... אבל אם כבר- אם כבר יעקב והבאר אז משהו שחשבתי בדיוק. מי אמר שאין דבר כזה אהבה ממבט ראשון? שזה שייך רק לסרטים? הנה יעקב מתאהב ברחל בן רגע. במבט ראשון הוא מכיר אותה עד זיהוי אפילו של חוסר השלמות של החיבור שבינהם. "וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך" ואם זה בתורה סימן שגם אנחנו כאלה. לפחות בפוטנציאל. [ליצירה]
- [ליצירה] מבריק הצלחת להפתיע ואם זאת לעורר חשד שמשהו פה מטונף. המתח נשמר כהלכה ויוצר עיניין וסקרנות אבל פסימי להחריד! חלפה בי צמרמורת. כל הכבוד- השפעת עשית משהו גדול! ידי על מקלדת רוטטת כל משקל גופי מתנדנד על העכבר " תולה ארץ על בלימה " יפה. @ בעז. [ליצירה]
- [ליצירה] חסר לי תאור הקרב. הבית האחרון מופיע פתאום כ מוסר השכל מעצבן.. [ליצירה]
