קולות מתרוצצים בי
הולמים בדפנות
מנסים לנתב אותי אל דרכם.
לא, אני לוחשת
קולי מרטיט אך יציב-
תעמדו שניה בשקט
תנו לי להיזכר,
זה עומד לי על קצה הלשון---
בחיי שפעם ידעתי
מי אני.
נו, אוף אתכם,
עכשיו בגללכם התערבל לי הכל.
[ליצירה]
...
א. אודיה צודקת, כמובן.
ב. החזן- אכן, השיר הזה היה ברקע.
(ולטובת מי שלא מכיר:
אל מלא רחמים.
אלמלא היה האל מלא רחמים
היו הרחמים בעולם
ולא רק בו.
<יהודה עמיחי>).
זאת התשובה שלי לשיר הנ"ל.
תגובות