נוה דקלים - פלאש בק
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היווו זמנים! היו זמנים אליהם אני כ"כ מתגעגע! נולדתי בגוש. שנזכה לראות את המודעות האלה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא ציניות, אמונה. מראות האמונה. שנמשיך באמונה, תמיד! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] עצב ציני ומריר נודף מהתמונה. הכותרת מתאימה.. [ליצירה]
- [ליצירה] "עוד אבנך ונבנית...." [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד אז הבנין ששמשתקף בחלון זה החלק האחורי של המכולת, נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] השתכנעתי, אני קונה. אוווווף!! (ואמן, לתגובה הקודמת) [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד זה צולם בנווה דקלים? [ליצירה]
- [ליצירה] כן. שבועיים לפני הגירוש. [ליצירה]
- [ליצירה] ישי שור צר לי לאכזב אותך אבל אני לא רואה שום אמונה בתמונה הזאת אני רואה רק זיכרון מריר וכואב (ניצן שזה לא שאני חושב שאת חסרת אמונה או משהו רק ספציפית לתמונה הזאת) -תמונה מעניינת שאומרת המון למרות החד ממדיות שלה! יישר-כח [ליצירה]
- [ליצירה] ישי שור צר לי לאכזב אותך אבל אני לא רואה שום אמונה בתמונה הזאת אני רואה רק זיכרון מריר וכואב (ניצן שזה לא שאני חושב שאת חסרת אמונה או משהו רק ספציפית לתמונה הזאת) -תמונה מעניינת שאומרת המון למרות החד ממדיות שלה! יישר-כח [ליצירה]
- [ליצירה] הנה דבר מהסוג שגורם לי להיאנח בקנאה ובתסכול מחוסר השוויון ששורר בחלוקת הכשרונות. אוף, איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה יותר טוב.הייתי שמחה לדעת מה העניין בצביעה הקבועה של השירים שלך בכחול ואפור. כיון שכל השיר מורכב מהדימויים שלך לעצמך, לא מובנות לי שתי השורות האחרונות: "ואנוכי כחלות הממאן להיפתר". - האם זהו ניגוד לשאר השיר, או דימוי נוסף? והערה קטנונית אחרונה: כיון שעלים הם ממין זכר, הם נערמים במחברת ולא נעלמות. אם כיוונת ל"כל מילותי", צ"ל "כל מילותי כעלי שלכת נערמות במחברת." [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, תודה. כמעט שבעצמי לא האמנתי שהצלחתי להעביר את כל זה. (חשבתי על זה שהברית - היא הברית של מסירות הנפש היהודית, שבכניסה לבריתו של אברהם אבינו אנו מכניסים אותו גם לגורל היהודי הנרדף והמומת - ולא הייתי בטוחה שזה עבר. תודה לך על המשוב הנפלא.) [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. ושוב, כמה שזה מטופשלהגיד את זה, כתוב מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את השפה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מובן לי החיתוך של "בחודש\אוגוסט". אם זה כדי ליצור חריזה, אז אני חושבת שאין חובה לרדת שורה בגלל חרוז, חריזה יכולה להיות גם פנימית לשורה. ובנוסף - חבל שהחריזה ביתר השיר חסרה מאד. את הסיום אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב, אבל: לא אמין. וחבל, כי במשך כל הסדרה שמרת על אמינות מפליאה, עם הבנה מפתיעה ביותר של הצד הנשי. לא מאמינה שקשר כל כך טעון רגשית נחתך בגלל סערה של רגע. היא אוהבת אותו, הוא אותה. היא לא יכולה להגיד לו פתאום "אז תספר לו שנפרדנו". היא יכולה להגיד משהו כמו "אז אולי אנחנו באמת צריכים לחשוב על זה\לדבר על זה", ששניהם יקחו את הזמן לחשוב אם נקודה כל כך קטנה של מחלוקת (וכן, היא קטנה מאד, בהתחשב בעובדה שבציבור הסרוג מספר הדעות שווה לריבוע מספר האוכלוסיה, והסיכוי למצוא בחורה עם מכנה השקפתי משותף כל כך גדול כמו ין אביאל לאודליה הוא נדיר מאד) יכול לגרום לחיתוך כל כך פתאומי. [ליצירה]
- [ליצירה] תוסיף לזה את זה שכלבים, נמרים ונחשים לא כותבים שירה בעברית מרוצצת (כתבתי בכוונה מרוצצת.לידיעתך - הביטוי הנכון הוא - רצוצה), וגם לא נאלצים לסבול אותה.. הו, כמה נהדרים חיי הכלב!! [ליצירה]
- [ליצירה] תראה, הכתיבה כשלעצמה זורמת ונעימה. אבל חסרה לי מאד מקוריות בשיר הזה. כולנו קראנו כבר אינסוף שירים על יפי הבריאה ואושר החיים, ונשמח לראות דברים חדשים. אין הכוונה שלא תכתוב על הנושא, אלא שתמצא זוית חדשה להאיר אותו ממנה, אמירה שתהיה כולה שלך. בהצלחה! [ליצירה]
תגובות