תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
נחמד מאוד... חריזה שעושה את העבודה.
תיארת בצורה נדרת מזג אוויר כה אהוב.
הייתי אולי משנה קצת את המבנה של הבית האחרון כך שהחרוז יישמע יותר טוב ויהווה חלק גדול מהסוף:
גשם בחוץ, גשם בפנים
החזאים מנבאים
צרות:
"מצבי רוח משתנים
סערות ומשקעים
השמיים מאיימים!"
העיקר - שלא יהיו
בצורות!
פשוט היה קשה לי לתפוס אותו בהתחלה. אולי כדאי גם לוריד אחת מהשורות שהחזאים אומרים.
אתה יכול לפתח רעיונות יותר טובים משלי.
כתיבה טובה.
מצדי, שיהיה גשם כל הזמן!
תודה!
[ליצירה]
נחמד ביותר...
זורם כמו שצריך עם מסר יפה מאוד, שאותו כולנו חווינו...
הייתי מציע לך לא להירדם, אין זמן לזה.
ד"א, תוכל להסביר לי בשביל מה כל הצבעוניות? אין כל טעם לכך כחלק מהשיר, וזה לא מצעד הגאווה, אז אני אישית הייתי מסתפק בשחור...
בהצלחה!
[ליצירה]
צודק, ויש במה לטפל.
אבל רוב הבעיות נובעות מהמדינה ומהממשלה.
יש שחיתות - אז יש עניים.
יש החלטות מפגרות של המדינה שמחמירות את המצב הביטחוני - ויש ענייים.
בעז"ה נעשה ונצליח.
יפה!
[ליצירה]
החן של שיר זה מדהים, והעדינות שלו עוד יותר...
במיוחד נהניתי מהביטויים ומהצירופים המיוחדים.
"נפשי סדוקה וכפופה
מעל המרחקים שעברו תחתיי" -
יש כאן מין פרדוקס. דבר נהיה כפוף (וסדוק) עקב המשקל הרב שנושא על גבו, אך כאן הציפור נכפפת עקב המרחקים הרבים וה"כבדים" שעברו תחתיה. אומנות ראויה לשמה.
"ציפור נודדה" - ממש אהבתי את הביטוי.
אני מתבייש בכך שהגעתי כ"כ מאוחר...
תודה!
תגובות