תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
הותרת אותי פעור פה וחסר מילים.
הפעם, לא אתן הערות והארות. פשוט אשב ואסתכל על היופי.
אין צורך בטכניקה כשהרגשות מציפות את שערי הלב.
מילים מקסימות.
שיר נפלא.
תודה!
[ליצירה]
הו, בחיי שלא הייתי חושב על המשמעות האמיתית של השיר אם לא הייתי קורא את התגובות.
כתיבה מעולה, כואבת ומצמררת.
נושא קשה.
אפשר לשאול באמת איזה געגוע מתואר בשיר ומה הקשר שלו לנושא?
כותרת חזקה ביותר.
תודה לך!
[ליצירה]
יפה מאוד... את מיטיבה לתאר רגשות כדברים מוחשיים הסובבים אותנו אליהם אנו נכלאים/מהם אנו בורחים וכו'. כתיבה חביבה בהחלט!
קצת הפריעו לי המילים בתוך הקווים. מה ה"הדגשה" הזו אמורה להביע?
הזדהיתי עם העיקרון של "השיגעון המבוים". מרגיש בדיוק כך. זיוף.
את קצת בורחת מהתיאור של המקום... אבל זה תלוי בקיצור והארכת השיר, וזה נתון לבחירתך. בטח הכל כך בגלל שזהו מסע חפוז...
יפה מאוד!
תודה לך.
[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
יפה.
מיד הזכיר לי את עמונה. הרעש השקט, שחוצה את כל המחסומים. השפל. גם קריעת הגב די תואמת, אמנם לא בדרך המטאפורית בה את תיארת את המקרה.
ביטויים נפלאים. שילוב מוצלח של עברית עשירה וסלנג קליל (במקום אחד).
נהניתי.
תודה!
תגובות