[ליצירה]
לא שאני במצב רוח יותר אופטימי כרגע, אבל האנשים הנינוחים עליהם אתה מדבר,שיהיו "מאושרים גם בעתיד"-
אין להם עתיד, הם ישארו בהווה של היום, קרי בעבר.
נראה שגם אתה לא מאמין שהתקווה היא התבלין של הצרות- "סמנו את הדרך אליו בבירור וצעדו בה"- זה תקווה/ שאיפה למשהו בעתיד, למימוש רצון, אפילו אגואיסטי.
צריך משהו לשאוף אליו.למרות שלא תמיד מוצאים.
[ליצירה]
.
כמה חיכיתי! אלוהים! כמה חיכיתי שהילד הזה יכתוב סופסוף שירים שגם אני אבין ואוכל להנות מהם...
ילדזנחום, אהבתי בעיקר את ב',אבל התגובה מתייחסת לכולם.
עלה והצלח!
[ליצירה]
.
רסיס,זכית בסופשבוע זוגי בספסל ברחוב כץ, מתנת "צורה- יצירות ויצורים" ( חבל שהחידה נפתרה כ"כ מוקדם, היא הניבה דווקא יצירתיות מהמגיבים,דוגמת העיירה הגליציאנית וכד'.)
לגבי הקוויות והתלישות וכד'- זה מה שיצא במצלמה אוטומטית בנסיון להראות שכתוב "גבורואי שמאבק".אני אכנס לגוגל נביאים כתובים כדי ללמוד מה זה קוויות ותלישות..
[ליצירה]
הסברים רבותי! הסברים!
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
148
"אני מאמין" בתחיית המתים
והכרעתי אחרי מספר לבטים
לנסות להנשים כאן את שלל התגובות
כחודש אחרי החג "שבועות".
כי נכנסתי לפה
עקב פרץ נוסטלגי
לקרוא ת'שירשור
שרבות בו עמלתי
וחשבתי לקרוא רק דברים ישנים
שהולכים ומשתבחים להם עם השנים
ולמרות שבערך תשעים האחוז
יחשבו שלקרוא את הכל זה ביזבוז
מסתבר שפעם חשבו קצת אחרת
ויש מי שחשב לעשות על זה סרט
(האמת, קצת נסחפתי, שטפוני המים
אך דברים הזויים כבר קרו פה כפליים)
אז למי שמתחיל מזו התגובה
המלצה לי קטנה, אך מאד חשובה
מזגו לכם כוס של משקה מלאה
כי צפויה לכם כאן קריאה של שעה
היא שווה כל דקה,כך אעיד בביטחה
כי אתם תרותקו, לא תזוז התנוחה
אז יאללה, תהנו מכל מה שנכתב,
אני צריך לישון קצת עכשיו.
(אם אפשר, לי באימייל, פשוט להודיע
שהשרשור ל149 הגיע
הכתובת נמצאת בצירוף לתגובה
אז אנא שלחו הודעה לי, [כתובה...])
[ליצירה]
חג שמח אלי,
דבר ראשון, שנשמע רק בשורות טובות.
דבר שני:
תיקונים חיוניים: "קינה", לא "קנאה".כתבתי על זה גם ל"מערכת צורה", שהיו צריכים להעיר לך לפני אישור של דבר כזה רגיש.
"נודענו בבשורה המרה" זה לא נכון בעברית. "נודעה לנו הבשורה המרה" או "נתבשרנו בבשורה המרה" או כל דרך אחרת שתרצה לומר את זה.
"מי בחרב ומי בחיה", לא "בצרה".
אני גם לא בטוח עד כמה תקין לומר "ואך כמו".
אני חושב שכששולחים יצירה, במיוחד כזאת ובמיוחד כשמקדישים אותה למישהו, כדאי להקדיש לה יותר תשומת לב ולא ישר לשלוח.
שוב חג שמח,ואני מקווה שטוב לך במקומך החדש.
פויר.
[ליצירה]
אוי דחילק!
ברור שזו פארודיה! תוכלי להבין את זה מהרבה ביטויים מוגזמים... ואגב, אם הייתי כותב את זה ברצינות לא היית משתכנע מ"לקיחת הדברים" שלך.
בכל מקרה אני שמח שגרמתי לרגעים האלו.
ותפרסמי כבר עוד דברים.
מ.Z.
[ליצירה]
דברים שרואי מכאן
מאיפה השנינות המבורכת הזאת? אני מתמוגג מהשטויות האלה!
אגב, לא יודע אם שמת לב אבל אני הייתי נושא הטלפון. (למרות שהוא היה קצת כבד...)
תגובות