[ליצירה]
וואו!
לקח לי כמה קריאות רק כדי להתאפס על עצמי בשיר. נורא נורא מתומצת, ומאוד מאוד מאוד מעניין!
משאיר אותי עדיין בתחושה שזה עוד צריך עיון...
תודה.
[ליצירה]
נגיעה יפה במתח שבין העולם של המילים לבין העולם האמיתי. המילים סופם להיגמר וקשה להכניס לתוכם את התחושות האנושיות של בן האדם שהם לא תניד מוגדרות.
[ליצירה]
[ליצירה]
מפרפר
השיר צריך להשאר פה רק בזכות התגובות כאן. מן השתלשלות אנושית מדהימה שבשיאה תגובותיהן של הפרפור ושל כנרת. אנשים, אל תנסו לעשות פה סדר בבלאגן - הוא מקסים כמו שהוא.
(ומי שימצא לנכון לתקן אותי באופן לשוני תבוא עליו הברכה! (; )
ופפור תודה גם כן על הקטע המעניין שכתבת.
[ליצירה]
אבל עם כל זה שהשמש היא פצצת מימן, השגרתיות בה קצת גורמת לקסם להתפוגג. לא ביקשתי מהשמש להיות ירח (למרות שכשאני חושב על זה עכשיו זה קצת מה שאומרת הכותרת) אלא רציתי שתלמד ממנו קצת, תקח ממנו משהו. הירח כבר למד ממנה ולקח את האור. המצב הזה של השמש הוא כ"כ לא אנושי ואולי צריך לומר שהוא עליון. לכן בהמון מקומות מופיעה השמש כמשל לשכל (הקבוע, החד, הקר, המפוקס...) והירח כמשל לנפש (המתרוצצת, משתלמת, מתחסרת, נעלמת...) והרצון שלי זה לגרום למהויות של שניהם להתקרב.
ושתי ההערות במקום. אני אתקן את הטעות. וגם אני שאלתי את עצמי בקשר למבנה, אני צריך לחשוב על זה.
תודה רבה לך!
[ליצירה]
אולי האחיזה הנוקשה בקסם של הטוב מבלבל אותנו כל כך ומכאיב... אולי כדאי להתחיל לבדוק אופציות של לעבור דרך הכאב ולעבוד דרך הכאב.
בהצלחה בכל אשר תפני!
[ליצירה]
מדהים!! ריבנו של עולם כמה שהשיר הזה בא לי בזמן הנכון. אין פה תשובה, ולא מצאתי פה פתרון, אבל פשוט מנחם לראות את שיש עוד אנשים בעמדה הזאת (וכן אני שוטה).
תודה רבה רבה לך השיר כתוב מדהים. ציורי וממחיש, מי יתן ותמצאי את הכלים שיעזרו לך להכיל את עצמך ואת העולם כולו.
ושוב תודה.
תגובות