אהובי משכבר
ושוב בחלומי – אהובי משכבר, שחלף ועבר.
חיוך את פניו מאיר כחצי סהר.
אהבתו אלי הייתה, כאהבת יעקב את לאה,
לפני שגילה – כי ברחל הוחלפה.
לאה מרחב
-
לומדת סיפרות במסגרות שונות. כותבת ברכות,שירים ופרוזה טרם הוצאתי ספר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ..... מתחיל כשיר רומנטי קלאסי.. מסתיים בהפתעה מפתיעה הטמונה בשורות המחץ.... נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל.. מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!! (אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.) [ליצירה]
- [ליצירה] ערבית דב,יצירה זו נראת כמושירה בפרוזה. לאה. [ליצירה]
- [ליצירה] מונולוג יפה ועצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] leamerchav@bezeqint.net למשה האיש, כל הכבוד לציטוט מדברי עגנון.הציטוט הוא במקום ובזמן הנכון . הלוואי שהמבקרים המלעיזים יסיקו מסקנות נכונות ולא יתנשאו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ומרגש [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נחמד על חדות ילדות. [ליצירה]
- [ליצירה] הכאב תודה למגיבים. אביב וסתיו, שם בדוי, קראו והבינו נכון את השיר. רביעית, צר לי, על פירושך השגוי של שירי. לאה. [ליצירה]
- [ליצירה] אם זו שירה או לא זו שאלה. אבל, תהיה ההגדרה זו או זו היצירה כתובה היטב אם כי עצובה ומשקפת את היחסים בין היהודים לערבים. חבל שההוויה העצובה בארצנו מולידה -כתיבה. [ליצירה]
- [ליצירה] לאביב וסתיו, אשר שיר ברוח האביב לנו מגיש. אני מסכימה באוםן כללי עם המגיבה הראשונה שהבית הראשון והשלישי טובים מהשני שהחריזה בו מאולצת לפי עניות דעתי בעקבות כך גם השפה מאלצת. כמו: "דמותך המוארת באור עוטרת. את מתרחקת תמונתך חובקת." לו הבחירה היתה בידי הייתי כותבת כך: דמותך המוארת באור זוהרת. את מתרחקת צלליתך בוהקת. אך השיר הוא שלך וכבר אמר נתן יונתןז"ל שלמשורר יש חרות היצירה. אגב רצוי לנקד מילים דו משמעותיות, כמו: ניצני אביב קמלים עדיו האים שורה שניה היא: קמלים עֵדַיו או לשם אילוץ חריזה:קמלים עָדִיו. לאה. [ליצירה]
- [ליצירה] ביום חורף אביבי הגשת לנו שיר בהיר ורך מלא אהבה.אך ללא הערות/הארות אי אפשר, אתה כותב בבית הראשון: "אעטור הנזר לראשך , לשערך אלטף פעמיים לחייך" השירה אוהבת להיות תמציתית. לכן לו אני הייתי כותבת ולא אתה הבית היה נראה כך: אעטור הנזר לראשך, אלטף פעמיים, לחייך. .ואילו בבית האחרון כתבת: "אצעד צעד לקראתך. אקטוף הורדים אגישם אל ליבך." אני (ולא אתה,) הייתי כותבת כך: אצעד צעד לקראתך. אקטוף ורדים, אגישם לחיוכך. [ליצירה]
- [ליצירה] יד ושם אכן, לזכור ולא לשכוח. זכרם ישכון עמנו תמיד. לאה [ליצירה]
תגובות