ועוד אני מתגעגעת
לחורף.
שם יכולה נפשי
לתהות על קיומה.
כל געגוע
הופך
לגל זיעה
לענף אחיזה
למילה מיותרת.
ועוד אני מתגעגעת
לחורף.
לטיפת גשם רטובה
לדמעה מלוחה
לענן אחד שחור
שיודע.
שם יכולה נפשי
לתהות על קיומה.
יולי 2003
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.
[ליצירה]
רציתי לומר...
שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי.
אהבתי נטע.
תגובות