זה נשבר אצלי בידיים.
באצבעות מדממות
בלב שותת
ניסיתי לגחון, לאסוף את הרסיסים
ולא הצלחתי.
במקום זה רק
התמלאתי עוד ועוד דם.
נתקפתי אימה גדולה:
עולמי מונח לפני
ואין בידי לעשות
מאום.
[ליצירה]
אוי
זה פשוט נורא. הלב שלי הפסיק לפעום לרגע קשה אחד.
וחוצמזה, רציתי להגיד לך ח"ח ענקי, כי קראתי עכשיו כמה יצירות שלך ברצף והן פשוט ענקיות!
אתה כותב בחסד. תמשיך.
[ליצירה]
וואו
חזק ומאד עוצמתי! אני לא אצטרף לדיונים המלומדים שמעלי, אבל רק רציתי לומר שהשיר נגע בי מאד - למרות שמעולם לא שמרתי/נסעתי בשבת, אבל בכ"ז אתה מצליח להעביר את התחושה חזק מאד, כך שכל מי שהשבת חשובה לו מזדעזע.
הכלה כדימוי לשבת - מדהים. כנ"ל התאונה, וגם הסוף המאשר "זה מבצעי" - עשית זאת, אין מה להגיד.
שכוייח.
ותודה לערוגה על שהפנה את תשומת הלב למשחק של "הכלה"- "הקלה". זה מוסיף מאד.
[ליצירה]
[ליצירה]
אהבתי !
את שברי הספינות שמתחת,
את "הדגים שומרים למענו על זכות השתיקה",
"בקצף שיצא עליו",
ובכלל - את הרעיון..
התחבר לי משום מה לדליה רביקוביץ' ("גם סלעים נשברים, אני אומרת לך").
[ליצירה]
.
גם לדעתי גרב זה זכר אבל זה פשוט לא מסתדר לי פה... הצירוף "גרב קטן" לעומת "גרב קטנה" - זה לא זה...
אגב, אהבתי את ההבחנה של ערוגה בקשר ל"נמתקת". אני הכנסתי במילה הזו גם את הרבדים בעולם ובנפש: הכנעה, הבדלה, המתקה. זה מסתדר עם המבנה של השיר, ויכול מאד להוסיף למי שמבין בזה...
תגובות