דלי אני, יוצא
את עצמי אל חדר מרחב
בתנועת אשה
שוטפת רצפה פוזמת שיר
אני חומר נוזלי במעגלי אינסלטצית מרפסת
מקיא לבי לבי, עיניי לרחוב
כמו חולה, סדין, קירות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי את השפה של איך זה כתוב עצור ואטום אבל עם מלים שעוד רגע הולכות להתפוצץ ולהיפתח לעולם בבת אחת ברוך [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] מישי הפנתה אותי לשיר הבא של לאה גולדברג. מחר אנחנו נצא אל חוף נחל ירֹק במימיו אבדה החמה טבעת זהב. אנחנו נשוט בסירה בנחל ירֹק, עמֹק, עמֹק במימיו טבעת זהב. המכמרת תרד למצולה, תעלה הטבעת ברשת. תענדנה על אצבעי: הרי את מקֻדשת! רשת הדייגים ורשת האינטרנט, כולם כלים לדרישה, הרי את מקודשת... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] זו היתה רק שאלה של זמן עד שסירוב פקודה יחלחל לתוך השירים. מוצלח ביותר... איזה יופי שאירועים ציבוריים נכנסים כך לתוך עולם הדימויים שלך [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] העדפתי גירסא קצת שונה. אבל הנה הגירסא המקורית שעליה הגיבו כל אלה שמעליי. (תודה על התגובות...) אדלג את המרחק עד אליך אליך לשלוח יד אתה הקורא, יושב בבית, במסעדה פניך למסך, בצד שולחן כתיבה אחמיר מבטי אומר בקול המון טון ובאצבע מתלווה לך לך לְסֶפֶר מארץ מולדתך שב, תלמד תורה * זו שירה [ליצירה]
- [ליצירה] הלבן שוטף הכל והאבנים מקבלות את צבע התכול של המים עיקול החומה מגוון מתמונות חוף-ים רגילות שהם בעלות חיתוכים לכיוון אחד. וכמובן הצופה שמביט בכל הים הזה והוזה. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] סוערה, שמח שחזרת אלינו ככה בשיר כ-ז-ה יפה. [ליצירה]
תגובות