אף פעם לא מצליחה להחליט
איך אתה יותר טעים
האם לטרוף אותך בנגיסות מורעבות
או לקלף אותך לאט לאט
ולהנות מכל פיסה שלך
כמו דילמת הוופלים שהיתה לי בילדותי
האם להפריד בין כל השכבות,
ללקק אותן אחת אחת
או לנגוס ולהנות ממסת הרכּוּת של השלם.
[ליצירה]
תודה
רסיס לילה, על מילותיך. ולתוהים - האמת היא
שגם אני לא הייתי בטוחה אם ישאר לעד במחברתי, או שיש לו גם כאן מקום, ובסוף הוכרע לטובת הדור שלא ידע (עדיין) את אשתו, כפי שכתב רסיס, וגם לטובת הדור הנשוי שלפעמים נראה לו הקסם כמובן מאליו.
[ליצירה]
אופס
כל אחד והאסוציאציות שלו
ואני חשבתי שהכותרת "איחור" מספרת על סימני השאלה שלנו כלפי גופנו פנימה. האם מתחיל להיווצר כאן בפנים משהו חדש?
(אפשר לאחל איחורים מהסוג הזה?)
[ליצירה]
[ליצירה]
איך יתכן שיש כאלה משוררים
ממש ניתן להריח את ריח המלח והים
ולראות את צבעי התכלת ולהרגיש את הרוח הימית על העור.
שיר נפלא, בטעם של פעם.
תגובות