גושים של חימר
מרחתי על כל הגוף
ועמדתי בצד להתייבש.
אסור לי לנוע.
שלא ייסדק הציפוי.
רק לא לנשום יותר מדי ממני.
תיזהר לא לשבור את הקליפה.
זה עלול לכאוב לשנינו
כשנגלה מאיפה באו ההדים.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . אני מסכים עם יאיר, אם זה מעניין מישהו. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב נו, כיוון שאני אחראי במידת מה לשרשור הפרשנות שנוצר פה, בעקבות שאלותיי, שלטעמן של יהודית בת עמי ונגה נגה בוודאי תחשבנה למעיקות, אני רואה צורך לגלות דעה. ניסיון להבין - זה לא יומרני; הקביעה כי הבנתי - היא היומרנית. לכן תמיד כשאני מגיב אני שואל, או מנסח בצורה עדינה, כמו כאן למעלה: "מעלה בי אסוציאציה חופשית..." רק על עולם האסוציאציות שלי לספר ידעתי, ואינני דוחס את מילותיי למוחה של היוצרת. אני מסכים חלקית עם נגה נגה, שדיברה על אווירה, מבנה, מצלול - אך בוודאי את יודעת שלא כולם יודעים לשים לב למבנה, ולא כולם מכירים בכלל את המונח "מצלול". יוצא, לפיכך, שאם אני מבין אותך נכון, גם את מסכימה שייתכן לעתים תחכום "חיובי" שיוביל להבנה יותר עשירה של הטקסט. לדעתי, השאלות שהבעתי בהתחלה - או סוג כזה של שאלות - הן חשובות, לפי שהן נותנות קרדיט למשוררת והעמדה שבבסיסן היא שהיא חצבה את מילותיה בסלע - לא סתם (סליחה על הבוטות) קשקשה מלים מרגשות כדי לגרום לקורא להזיל דמעה ולשלוח כתגובה אייקון מעפן של חיוך... אני מאוד מקווה ששירים שלי נקראים גם בזכוכית מגדלת. אסיים בטון פייסני עם תגובותיהן של יהודית ונגה נגה - כמובן שיש גם רובד של הנאה שבשאיפה ובהרחה של שיר, והוא רלוונטי באותה מידה גם לקוראים המחמירים, שמרוויחים משני העולמות, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעולה בנוי טוב נוגע ומרגש. ומסכימה עם יהודית מילה במילה. ההנאה הצרופה משירה היא כשמשתחררים מהדחף הזה של להבין הכל ומנסים ליהנות גם מהאווירה, מהמבנה ומהמצלול. (ובמילהאחת - מה"צורה") [ליצירה]
- [ליצירה] חתלתול, אתה מעניין את כולנו!!! ואליך אסתר - מעולה! ללא מילים... [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר-- אהבתי כ"כ. השירשור שאחרי היה לא פחות מקסים. נתראה בקרוב? שלך, נטע [ליצירה]
- [ליצירה] אני כבר מזמן למדתי להנות משירים בלי ממש לבין אותם. מי אמר שצריך להבין שירים? אפשר להנות מהמילים, מהצלילים, מכל משפט בפני עצמו, אך לרגע אל תדמה לעצמך שיש בידך הכח להבין את ההקשר המלא בינהם, וגם אם חשבת שהבנת- טעות בידך, ברב המקרים- הבנת מה שרצית להבין. שירים צריך להרגיש, לנשום, אבל להבין? יומרני משהו. ואולי הבעיה היא בי, לא יודעת... [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק חתלתול! [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו באמת קצת יותר מובן... [ליצירה]
- [ליצירה] . אני הבנתי שההדים באים מהמקום בו החימר לא מכסה שומדבר, אבל עדיין לא ממש הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל שיר נהדר. מעלה בי אסוציאציה חופשית של כיסויים וקליפות שכולנו עוטים על עצמנו, שתנועות ונשימות חודרים ובוקעים אותם לפעמים. אבל מעבר לזה, רב הסתום על הנגלה. מדוע התיאור של "גושים של חימר" ולא סתם "חימר"? מה משמעות העמידה "בצד" והיכן עמדה המשוררת קודם? מה פירוש הפראזה "לנשום... ממני"? וכמובן המשפט האחרון מפיל אותך לקרשים כשאתה מבין שלא הבנת כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] וווויייייייייייייייייייייייי!! איזה חמוד!! יצירה מתוקה להפליא עם סוף מחוייך ביותר. נהניתי. (למרות שהייתי חייבת לרוץ לבדוק מה עושים כל הCTRLים והשיפטים. הגיע הזמן ללמוד כבר את כל הקיצורים האלה) [ליצירה]
- [ליצירה] לא בטוחה שהבנתי אותך, אבל לקחתי את זה לפרשנות האישית שלי, וזה מאוד מצא חן בעיניי :) אגב, אני כבר לא כל כך משוכנעת שיש קוסם, אי שם בסופה של הדרך. או שצריך להיות לדרך סוף. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש. זה עדיין כואב כמו פעם. אולי אפילו יותר. וכל מי שחשב לרגע שאין אמת בסיפור הזה - יש ויש. והיא כואבת כל כך עד שהנשימה שלי נעצרת כל כמה משפטים ומאלצת אותי להפסיק לקרוא ולהחניק את ההזדהות שוב לפני שאני ממשיכה. הלוואי שהמציאות תוכיח לי שאני טועה. ואולי יש פה אגואיזם, אבל זה אגואיזם של שניים. מערכת של ניצול הדדי. וזה לא רע אם שני הצדדים רוצים בזה. "כי כזו את, חושקת דווקא בכוכבים ולא מסתפקת בירח". מדהים אותי כל פעם מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מקסים לחלוטין. כבר אמרתי לך שאני אוהבת את הקטעים שלך? [ליצירה]
- [ליצירה] מניס, ברור שאני מסוגלת לעשות כמה דברים בוזמנית - אבל לא כשמדובר בעננים... חוץ מזה שיש עוד רובד של משמעות מאחורי השיר הזה, אבל איזה כיף לי שרק אני מבינה אותו כרגע:) תודה לכולם על התגובות (גם לך, יאיר!). שימחתם אותי עד מאוד:) אסתר, שגם הלילה לא ישנה מספיק. [ליצירה]
- [ליצירה] נ-פ-ל-א! קצת היה לי קשה להבין מה הולך בהתחלה (אולי כי אף פעם לא הייתי בחור ישיבה:]), אבל מהרגע שהוא מתחיל לספר זה פשוט נעשה מרתק. כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] שקופית - תודה. ועוף - כיף לקרוא את התגובות שלך:) אתה צודק בנוגע למשפט האחרון. הוא מדבר על משהו שמציק לי בלי קשר לשיר, ואיכשהו הצליח להשתרבב לו פנימה... הניתוח שלך לשיר היה מאוד מעניין (ובכלל, תמיד נחמד לראות מה אחרים הבינו מהשיר שלך), אבל מה - לא ממש הבנתי את כל מה שאמרת... מה פירוש "טרנסצנדנטאלי"? אני לא ממש מבינה לועזית. ואני אשמח אם תוכל לספר לי מה הקשר לשיר השירים ומה אומר על כך הרב זצ"ל. זה בהחלט יעזור. ושוב, תודה על התשובה המפורטת:) [ליצירה]
- [ליצירה] אוף. איזה כיף זה כשאף אחד לא מבין אותך. |זועף| המטבעות הם בכלל לא מה שהקוף באמת רוצה. הוא בסך הכל רוצה לפתוח את דלת הכלוב ולברוח לו אל הג'ונגל, להתנדנד ולהתפרע על הענפים הכי גבוהים. אבל מנהלי גן החיות מבלבלים אותו, אז גם מטבעות זה משהו. לפחות שיהיו נוצצים כמו שצריך. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... הרעיון מעניין, אבל יש לי איתו שתי בעיות לוגיות קטנות - קודם כל, אם הלבה יכולה להמיס את הטבעת, איך זה שהיא לא ממיסה את הקופסה? ודבר שני - איך הלבה נשארה חמה בכל הדרך הארוכה מהר דום? (למרות שזה יכול להסתדר עם לחש פשוט, כמו שכולנו יודעים) אבל, טוב, יש את הגירסה הידועה בה גנדלף לוקח את פרודו על גבו של מלך הנשרים, והם זורקים את הטבעת מהאוויר הישר אל הר האבדון. אפילו טולקין הודה שהוא היה צריך לחשוב על זה קודם... לא משנה. העיקר שהשתעשעתי. [ליצירה]
תגובות