את הדיו והקסת החלפתי בעיני
והנייר החתום הפך
לפנים מספרות.
ובמקום מילה משקרת
היה מבטי משכר
ודמעתי מגלה את הכל.
וכל קמט של צחוק,
או הרמת גבה,
או גומה,
אמרו לך
את שלא יכולתי לומר.
אמרו את חטאי
כאבי, תפילותי
געגועי---
וקראת.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי!!!!!!!!!!!! וקראתי... [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי על כולנו... סוערה - זה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] סו.. איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה" הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים. הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן), הבעת האני בכתיבה. האני האחר המתגלם בכתיבה. אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר. מקסים. שי :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה. וגם מעלה זכרונות. אוהבת מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של חוויה שאת מתארת פה, וכמה יפה שאת מתארת אותה. שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] . איזה משחק מילים סוערה. הייתי צריכה להחזיק ראש. ברור שאהבתי :) [ליצירה]
- [ליצירה] זאת ההרגשה הכי טובה בעולם. וזה כתוב (מה אני אגיד? אמרו כבר את כל המחמאות מעלי) נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] בתור מי שמעדיפה את המילים הכתובות על אלה הנאמרות, אני מוכרחה לציין שהצלחת להזיז שם משהו, בתוכי. מופלאה שאת. [ליצירה]
- [ליצירה] ההההההא (אנחה כבדה) את מצליחה לבטא במילים מה שאחרים לא מצליחים לבטא אפילו בפנים [ליצירה]
- [ליצירה] :) שחף... ההמשך קיים מזמן (חפש עוד שני חלקים). אני מניחה שאת/ה חדש/ה כאן. כל שעליך לעשות הוא להכנס לרשמית היצירות (לוחצים על הלינק של שם היוצר, במקרה הזה- שלי) ושם רואים את כל הרצף... תודה בכל אופן ובהצלחה בתיור... :) [ליצירה]
- [ליצירה] יו! המשפט הזה קיים אצל אהוד בנאי?? ...אז כיוונתי לדעת גדולים- כי לא ידעתי על זה. מה המקור? [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאסור להתעלם מהזמן בו הדברים נכתבו. ובדיוק כעת אני שומעת על חשש לגידול במח של פעוט קרוב משפחה... אין ספק שהקב"ה מקציב חייו של אדם כפי שראוי שיקצבו. אבל דבר לא ישנה את העובדה שאנו, בני האדם כן מתפללים על חולה בתקווה שישתנה רע הגזירה. בעיניים שלנו- התחושה של גדיעה, ביחוד כתוצאה ממלחמה- נראית כקטיעת רצף חיים שאך החל ולא הגיע למיצוי. שוב- בעיניים שלנו. מקווה שעכשיו זה מובן יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] ענקית את ענקית. ואחת מהצד לא פה (וירטואלית) בשביל להגיד לך את זה (היא מתה על יצירות כאלה, את יודעת). צחקתי ממש. מכירה את הריתמיקאיות האלה. כיוונת למצב כמות שהוא, לצערם של שוחרי החינוך הנורמאלי לילדים. זה מסביר הרבה חסכי ילדות שלי. הרבה. גלוייתי, עננים! פדגוגית בהכחשה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש... כואבת לי הבטן צחקתי כל כך =) סוערה [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. וואו. כתוב מצויין. מעביר תחושות של כאב עם תזמונים מדוייקים וניואנסים שמסבירים את כל הצער והריק. מצחיק אבל כמי שכתבה על "אבא"- חשבתי אוטומאטית על אבא בשר ודם. שכחתי שיש מעל לזה. ישר כח. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו וואו וואו וואו. לא ראיתי את זה בכלל. (כלומר ראיתי אבל לא ידעתי שזה שלך) חזק ומעורר מחשבה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * עדין ויפה. אולי היה מקום קצת להאריך את הקשר בינהם- כדי שהחיבור הריגשי יהיה יותר אמין (ואני יודעת, מנסיון כמה זה קשה במגבלות של "אורך היריעה" אבל את יכולה או לפרק את היצירה לכמה חלקים, או להוסיף כמה שורות שמתארות מה היא עושה לבחור מבחינת תחושותיו) אבל זה ממש יפה גם כך. יש לך גם הודעה אישית =) סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] יואו יואו! באתי! ונעים לי מאוד =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... *מוקסמת* אך טוב ואושר. חגית. [ליצירה]
תגובות