'עברית מדוברת'
----------------
בנמל-תעופה הומה ושוקק חיים
(ומופלא: הוא אפילו איננו 'שלנו')
שומע אנוכי 'עברית מדוברת'
בפי מליוני נוכרים...
...כנראה שאינם כה שונים (בהרבה)
מעימנו...
[ליצירה]
מסכים בהחלט! (עם רדף השיג)
כל יוצר צריך לשמור את יצירותיו, ואפילו אם אינן ראויות. תמיד, אבל ת-מיד אפשר לשפר, להכניס אלמנטים חדשים ליצירה, לשנות את כיוונה! גמני כתבתי פעם סיפורים (כן, הייתה פעם תקופה כזו בחיי), אך כולם אבדו! ותאמין לי, אני מצטער על-כך- 'קשות'! זהו.
שבצ'לום וכל-טוב, הראל.
[ליצירה]
מ-צ-ו-י-ן !!!
פרופ' מפורסם (ממוצא צרפתי, כמובן) להיסטוריה (שעליו כתבתי לך במסרישי לפני כמה שבועות) פשוט
י-ש-ת-ג-ע על מכתב כזה! [וגם אנוכי הקטן מצטרף לדברי נקונצני: זה 'בית האבסבורג', לא 'בית האגסבורג'. להאג כמדומני, הם לא הגיעו...]
[ליצירה]
לרסיס ולממזי
לא התכוונתי "לדכא" את סגנונו של ירושלמי, אלא לומר לו, שבאתר זה, על כל קוראיו- הוא לא ימצא הד רב לדבריו או לרעיונותיו. זהו. ובעניין "סגנונו": על-כך כבר הערתי פה ושם לגבי שירים אחרים פרי-עטו, וגם אחרים הצטרפו למלאכה (אציין לשבח את 'מביט מהצד' במיוחד!). ה'סגנון' הזה של ירושלמי מזכיר לי קורס באוניברסיטה שהשתתפתי בו לפני כמה שנים. שמו של הקורס: "המשוררים העבריים האקספרסיוניסטיים משנות ה-30 ועד ה-50". למדנו שם בין השאר על אורי צבי גרינברג, אברהם שלונסקי ויצחק למדן. אלה המשוררים האקספרסיוניסטים המובהקים בספרותנו. עליי לציין, שסגנונו של מר ירושלמי מזכיר לי מ-א-ו-ד את סגנונו של שלונסקי, שגם הוא, כידוע- היה סוציאליסט נלהב (אם כי לא קומוניסט). אך יחד עם זאת- מורגש בעליל שכתיבתו של מר ירושלמי הינה בגדר ח-י-ק-ו-י
ע-ל-ו-ב ב-י-ו-ת-ר לדרך כתיבתו של שלונסקי. האחרון, כתב אומנם על אירועים אקטואליים בחייו, אך שירתו ממש 'נוסקת' מעל-פני ה'כאן' וה'עכשיו'. מה שאי-אפשר לומר על שירתו של ירושלמי... אז בבקשה, בפעם הבאה שתמצאו אותי 'קוטל' דרך כתיבה של מישהו/הי, דעו לכם, כי אין זה נעשה מתוך רוע-לב או מניעים צרים... פשוט- צר לי על אותו כותב!!! ו...נכון, גם יצירותיי שלי אינן חפות מפגמים, אבל אני מראש, שלא כמו הנ"ל, אינני רואה את עצמי כמשורר דגול או כ'נושא את דגל המהפיכה'! טוב, דיברתי מספיק להפעם...
[ליצירה]
ואני אוסיף:
"שורש האמונה הוא גם שורש הכפירה". משפט שנאמר ע"י (אם אינני טועה)- רבי משה קורדובירו, חכם מקובל במאה ה-16 שחי בצפת. יכול אתה להסתכל על כ-ל תופעה (בטבע, בהסטוריה וכו')- בעיניים מאמינות, אך גם (אם תשתדל המון, אם תעשה זאת פשוט "להכעיס")- בעיניים כופרניות. וכפי שכבר נאמר למעלה: זה הכל "תלוי בך"...
[ליצירה]
ושוב, תגובה קצרה (לוויכוח דלעיל)
מסכים אני בכל ליבי עם החתלתול ואורי: איכותה של היצירה מ-מ-ש אינה נמדדת במאמץ הנדרש כדי להבינה! וכעת לילד: ממש אין אני מסכים איתך שתגובה שטחית ליצירה מסויימת- מעידה על הבנה שטחית. לרוב היא מעידה על-כך שכותב התגובה לא השתדל מספיק לנסח את דעתו אלא כתב באופן ספונטאני וראשוני לחלוטין את אשר על ליבו! בקשר לסיפא של דבריך- בהחלט עדיף שכל יצירה ספרותית (ובמיוחד- שירה) תצפון בחובה גם רבדים סמויים מן העין, מלבד הרובד הגלוי לעין כל. זה מה שהופך סתם יצירה- ליצירה גדולה. אך גם אם כותב מסויים כותב את אשר על ליבו מבלי לצפון מסר נוסף בתוך היצירה- גם אז היצירה יכולה להיחשב כטובה. אם היא זורמת, אם מרגישים כנות ביצירה, אם המילים והתכנים אינם שטחיים יתר על המידה- גם אז היצירה טובה. ממני, השטחי מאוד (לפעמים), הראל.
תגובות