'עברית מדוברת'
----------------
בנמל-תעופה הומה ושוקק חיים
(ומופלא: הוא אפילו איננו 'שלנו')
שומע אנוכי 'עברית מדוברת'
בפי מליוני נוכרים...
...כנראה שאינם כה שונים (בהרבה)
מעימנו...
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הוהו, תתפלא! ישנם חיילים שעקרו מהם דברים הרבה יותר משמעותיים; זכויות, למשל...(שלא לדבר על עקירת איברים וכו', טוב, למה להרוס את המצברוח?) כעת, ברובד היותר עמוק- ניסיתי למצוא משמעות נוספת, פנימית יותר, ולא כל-כך הצלחתי. מכל-מקום, שיר חביב! [ליצירה]
- [ליצירה] אייאייאיי... ברצון הייתי הולך שם להתחזן אבל... בטח קרררררר שם מאוד, לא? מכל-מקום:...השירים האלה... מצליחים להעביר לי... את היופי... של איסלנד... גם אם... לא הייתי שם... מעולם..! [ליצירה]
- [ליצירה] =. חם, וכואב, ונוגע. מרעיד את העצמות... [ליצירה]
- [ליצירה] למה, אבל למה- ההרגשה המלנכולית הזאת? ומה לעזאזל הקשר בין הבבלי והירושלמי ליצירה זו? חדש אני באתר זה, ואת שפת הסתרים הזאת- לא אבין! בתקווה למורה נבוכים זמין, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] הגיע זמני- לעבור לשיר הבא...(ואל תקחי זאת קשה, בבקשה...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא... חולק אני עליך, מילון. אמנם היצירה כשלעצמה- אין היא צופנת בחובה מסר עמוק או משהו... אך המשפטים הללו, שלכאורה לא אומרים שומדבר, היו 'תקועים' בראשי במשך שבועות שלמים, לא יודע למה! הפסיכואנליזה מבית מדרשו של מרן הרב פרויד זצ"ל (אל תתנפלו עליי, זו בדיחה), גילתה לנו שהרבה מאוד מסתתר מאחורי תת-הכרתו של האדם (אפילו 'פליטות-פה' למיניהן- צופנות בחובן משמעויות רבות לגבייאורח-חייו של האדם הספציפי, מה שעבר עליו, וכו'). ואני חושב שבכיוון זה הולכת גם הפרשנות הפואטית בדורותינו האחרונים. אז למרות שאינך מכיר אותי, מילון (ואולי, טוב שכך)- ממש לא איכפת לי שתמסור לי את הניתוח שלך (אפשר ניתוח פסיכולוגי, אם יש לך את הכלים לעשות זאת) ליצירה. באותו מעמד רוצה אני להגיב לדברי מויש, שכתגובה על תגובתי ליצירתו, "את המאור הגדול, ב"- אמר שמרגע שהיצירה משתחררת לאוויר-העולם, היא פתוחה לפרשנויות אין-קץ. זה בהחלט נכון, אני האחרון שאחלוק על-כך. ובכל-זאת! תמיד טוב להכיר את האדם העומד מאחורי היצירה, על-מנת "לקלוע למטרה", דהיינו, לנסות לפרש את היצירה ע"פ האופי, וחוויות-החיים השונות, הקשורות לכותב היצירה עצמו. יכול אני להעיד לכם, שבמחקרים רבים הנכתבים על ביאליק ועל יצירתו (במקרה בחרתי את ביאליק, כיוון שהוא, אולי, המשורר העיברי המפורסם ביותר), החוקרים ממש נוברים בתולדות-חייו של ביאליק, ע"מ להבין טוב יותר את יצירתו. זהו, זה מה שהיה לי לומר עד-כה, שבוע-טוב לכולם, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] תגידי... אולי כדאי שתדרשי את הכסף בחזרה מבית הגמלאי בגבעתיים, כי ע"פ מה שאני רואה עכשיו, את עדיין ממשיכה לכתוב (איך לומר זאת בלשון 'עדינה')... כמו סתם אחת הבלא... (לא לא, סתאאאאאם, מה, את הבלא? מה פתאום!!! עגנון על-ידך... סתם 'שמנדריק'...) [ליצירה]
- [ליצירה] זה נכון, אם-כי... 'קדושה' בימות השבוע- בד"כ נאמרת פעמיים ביום, ולא שלוש, אבל... נחמד..! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה חזק! מצטרף לזה שמעליי, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה ביטוי נאמן ועדין למתח שבין העול (תורה ומצוות) ובין החיים על כל מהמורותיהם, וכן ליחס האמביוולנטי שיש לחילונים משכילים- כלפי שומרי תורה ומצוות. נהנתי- הראל. [ליצירה]
תגובות