[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
בס"ד
ריאה שואבת כל מיני משקין כבד כועס מרה זורקת בו טפה ומניחתו טחול שוחק קרקבן טוחן קיבה ישנה
(מתוך מסכת ברכות סא, ב)
רש"י מפרש: שוחק = שחוק. כך שאין הכוונה לשירים עצובים אלא מצחיקים חי חי חי :-)
[ליצירה]
בס"ד
באמת יפה מאוד.
לא הרי אהבת גלידה, כהרי אהבת אדם.
שכוחה לא כשל, וקולה לא נדם.
על הרי אהבה כמו שמש זורחת, עולה הנשמה ובאושר פורחת.
לא הרי אהבת הדומם, כהרי אהבת נשמת לב חי, מדמם.
[ליצירה]
אני זוכר את כל תקופת התיגון קשה מאוד.
נכון שממרחק השנים מגלים את כל הטוב שהיה, אבל לא הייתי חוזר לתקופה הזאת בכלל.
מישי צודקת! (אלא מה?!) חכמה גדולה להגיד 'הייתי רוצה לחזור לגיל הזה'.
מרחוק הכל נראה יותר יפה, יותר טוב. הזכרון שלנו יותר מדי סלקטיבי. טוב שלא קראתי את זה בגיל 17, זה עוד היה עושה לי משבר.