בליל חורבן ראיתיך
ונחרב עליי ליבי
שלי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שי- זה מקסים, שונה מכתיבתך הרגילה. זה עדין ונעים, מלטף וזורם. אהבתי. איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] התחלה מצויינת, מרתקת, מסתורית, מעבירה צמרמורת קלה. . . אח"כ, הבית השני (אם אפשר לחלק השיר לשני בתים) שונה מאוד וקצת הלכתי לאיבוד בעיקבותיי. את הסיומת, על אף המשמעות שיכולה להיות בה, לא אהבתי. חשבתי שהיצירה יכולה ללכת לכיוון אחר חזק יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי, ניסיתי לדלות הכרה בתחושה, לחפש אם אני מבינה אותה, אבל- כמו שכתבתי, כיף לי, שאת (והלוואי וגם אחרים), מצאת תיאור תחושה מרטיטה/מרגשת/טובה/רעה, במילותיי שלי, אם הצלחתי להרטיט לך משו בלב, זהו שכרי!!!! רק אושר ותודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר! שי, איזה מהפך עברת, איזו דרך ארוכה מהימים של מרקסינוס ומקבילו- שי, להיום! השתבחת ועם הזמן אתה רק הולך ומשתבח, וכמוך- יצירותיך! אני מתענגת!!! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- מה קרה ושיריך הפכו תמציתיים כ"כ? בכל מקרה- ביצירה הזו- זה מצליח ובגדול. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי את הרצף בשורות הבאות: "ואוושות הרוח שמחאנו לך כפיי שפרשנו לך כנפיים שם שזרתי את ליבי" אולי חסר אות או מילת קישור? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! אכן כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, חמוד :) אני חושבת שאתה הייטבת לעשות זאת עבור שנינו.... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לגוד על תגובה מעמיקה, מרוממת, מעודדת ומחמיאה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי- א. וכל כך למה? ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום. ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד... ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה, איה :) [ליצירה]
תגובות