הדומם, נאהב
וצמח.
"הצומח "התאנש
וחי.
והחי,
קיבל חיים
ודמם.
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שינוי קטן גדול.. לא הצלחתי להכניס את התמונה, תודה למנחם שעשה זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] לעניות דעתי,עדיף המשפט ללא התמונה.אולי בעצם עדיף לקרוא לזה שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] דילמה שיר יותר טוב? בעצמי התלבטתי לאן לשייך, הכל התחיל מהתמונ, היא זאת שרצתה פומביות אבל לא הצלחתי להגדיר כחזותי. תוך כדי ניסיונות כושלים להכניס את התמונה, התחיל לזמזם לי המשפט/שיר הזה שגם אותו לא ידעתי לאן לסווג, התלבטתי גם אם יפה להם יחד או לא. המממממ יש רעיונות? [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ואמיתי עד כאב. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי אנשים כפויי טובה שכמותנו דוממים למה לא בכינו [ליצירה]
- [ליצירה] מקבלת, רק תיקון קטן. התמונה היא שהביאה לכתיבת השיר/משפט. אבל בסופו של דבר למרות אהבתי לתמונה, התחברתי יותר למשפט. [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות אצלי ההרגשה תמיד היא שהמקור ליצירה הרבה יותר יפה ומדהים מהיצירה עצמה כי המקור בעצם נגע בי והיצירה היא רק תוצאה מאותה נגיעה.צריך רק לזכור שלפעמים,לאחרים,המקור ליצירה לא נוגע באנשים כל-כך עמוק כמו שהוא נוגע באנשים מסויימים.אחרת,כולנו היינו כותבים על אותם דברים את אותם הדברים. לכן,אולי באמת כדאי לסווג את היצירה כשיר ולהוריד את התמונה.אבל זו רק דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמינה שאף פעם לא מאוחר.. לא בועז? [ליצירה]
- [ליצירה] כשהיינו ילדים קטנים היה שיר שהלך כך : לבנה השחורה אמרה ליפה המכוערת ששמחה עצובה בגלל שחיה מתה (: [ליצירה]
- [ליצירה] חחחח הוצחקתי! יפה לך/לי/לנו שזה הביא אותך לזה... [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להגיב, אבל זה עשה לי כ-זה גוש בגרון, שלא ידעתי בכלל איך להתחיל להגיב... [ליצירה]
- [ליצירה] ידעתי! ידעתי שלא תאכזב. זאת אומרת, לא היתה שאלה בכלל... כל הכבוד טמטום גאוני שכמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] דעה, מה זה משנה אם מה שבת"ש כתבה מגעיל אותך או לא? מדובר כאן על תגובה ליצירה ולא תגובה לתגובה. זה לא אתר חינוך. זה אתר יצירה. באשר ליצירה, הביקורת נאמרה. זה אכן לא מתנגן לי כשיר ולא כמונולוג ולא משאיר לי מקום לדמיון ולהעמקה. גם בעיני החריזה הורסת מפני שזה מאלץ אותך להשתמש במילים שאולי לא היית משתמשת בהן אילו לא רצית לחרוז. בכתיבה הבאה שלך תנסי להשתחרר מחרוזים, תגלי עוד סוג של שחרור... ותראי שהאיכות משתפרת. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] הבלאגן, הקפיצה מדבר לדבר, הקטיעה, כל המכלול הזה, רק גורם לי לרצות לחבק אותו יותר ויותר... ולא, זה לא חיבוק מרחמים, זה כי הוא פשוט חמוד! בעייתי משהו, אבל פשוט חמוד בטירוף! "את ינון השקט - החולם על הגב, דרך הגב חלומות חלולים." זה אמור להיות דרך הגב או דרך אגב? הוצחקתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי הצורה הזו דווקא מעבירה מצויין את תחושת ההרס העצמי. זה יוצר מן הרגשה של דעיכה, גם צורנית, "עם קצת מוות בכוס וסיגריה דולקת, בסגנון המעודן שהעדפנו תמיד רקדנו על סיפון הצוללת, למנגינת ההרס העצמי." יש בזה משהו שזורק אותי ישר לתוצאה של ההרס העצמי הזה, תחושה של התמעטות, התכווצות וכו'.. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים אותי בכל פעם מחדש לקרוא את יצירותיך. ללא מילים מיותרות, מדוייק, קולע, נוגע, אני יודעת שכבר הייתי אמורה להתרגל, אבל אני לא מצליחה להתרגל לעובדת גילך! דבר כל כך עצום בגיל צעיר כל כך! מה יהיה שתהיה בן עשרים ואז שלושים וכו?... זה אפשרי להגיע לעוצמות מטורפות כל כך ??. אני נפעמת כל פעם מחדש ישי! נפלא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, תודה גדולה. ילד, אינסוף תודות. זה יפהפה וכל כך נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] אפרת, אאוצ' קלעת לי בול במרכז המטרה. ואני כאן, ועדיין, רחוקה מאוד. כל כך פשוט, כל כך יפה, כל כך נוגע, וכן, רטוב לי בעיניים. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים מרוב שאין לי מילים בא לי לא להגיב ואז מתקומם הצד הנפעם ואומר אבל אם לא תגיבי זה לא יוגב מצידך ואז, זה מבאס. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] מעט לא ברור לי הסוף, תוקע לי את כל השיר. עפי=ענפי? חמש פסקאות מסודרות, ברורות וקצרות, ואילו האחרונה, מעט מבולגנת/מבלגנת. יש בה כח, חבל שזה יהרוס. [ליצירה]
תגובות