הדומם, נאהב
וצמח.
"הצומח "התאנש
וחי.
והחי,
קיבל חיים
ודמם.
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שינוי קטן גדול.. לא הצלחתי להכניס את התמונה, תודה למנחם שעשה זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] לעניות דעתי,עדיף המשפט ללא התמונה.אולי בעצם עדיף לקרוא לזה שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] דילמה שיר יותר טוב? בעצמי התלבטתי לאן לשייך, הכל התחיל מהתמונ, היא זאת שרצתה פומביות אבל לא הצלחתי להגדיר כחזותי. תוך כדי ניסיונות כושלים להכניס את התמונה, התחיל לזמזם לי המשפט/שיר הזה שגם אותו לא ידעתי לאן לסווג, התלבטתי גם אם יפה להם יחד או לא. המממממ יש רעיונות? [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ואמיתי עד כאב. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי אנשים כפויי טובה שכמותנו דוממים למה לא בכינו [ליצירה]
- [ליצירה] מקבלת, רק תיקון קטן. התמונה היא שהביאה לכתיבת השיר/משפט. אבל בסופו של דבר למרות אהבתי לתמונה, התחברתי יותר למשפט. [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות אצלי ההרגשה תמיד היא שהמקור ליצירה הרבה יותר יפה ומדהים מהיצירה עצמה כי המקור בעצם נגע בי והיצירה היא רק תוצאה מאותה נגיעה.צריך רק לזכור שלפעמים,לאחרים,המקור ליצירה לא נוגע באנשים כל-כך עמוק כמו שהוא נוגע באנשים מסויימים.אחרת,כולנו היינו כותבים על אותם דברים את אותם הדברים. לכן,אולי באמת כדאי לסווג את היצירה כשיר ולהוריד את התמונה.אבל זו רק דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמינה שאף פעם לא מאוחר.. לא בועז? [ליצירה]
- [ליצירה] כשהיינו ילדים קטנים היה שיר שהלך כך : לבנה השחורה אמרה ליפה המכוערת ששמחה עצובה בגלל שחיה מתה (: [ליצירה]
- [ליצירה] חחחח הוצחקתי! יפה לך/לי/לנו שזה הביא אותך לזה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, התקופה הזו עושה לך את זה כל שנה מחדש מה.... בכל תקופה כזו אתה "מפציץ" את העולם בעוד יצירה עצומה שלך, כאילו אגרת אותה במשך כל השנה בפנים. והיא, כשנתנו לה את האפשרות לצאת, עשתה את זה במלוא הודה והדרה... השנה עוד לא התחילה ואני כבר מחכה לתחילת השנה הבאה... שנזכה לעוד אחת מופלאה כזו שלך... :) נעתקו מילותי. תודה. כיסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה "עשה" יותר עז/כבש/ whatever מכלב. הצלחת להעביר חזק את תחושת העדר. אפילו גרמת לי להרגיש צורך עז (בקמץ ולא בצרה) לנשום... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי כמה שחויכתי. זה פשוט חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת. אכן פשוט ויפה ואמיתי כל כך. מרגישה הזדהות כל כך גדולה. ובעיקר- התחיה המחודשת שבסתיו שמביאה איתה רצון לחיות באמת. הכמיהה להיות חלק מהחיות הזו ולא רק להתבונן בחיות ולעבוד קרוב אליה.. אוהבת מאוד ועם כל קריאה, יותר ויותר. [ליצירה]
- [ליצירה] דעה, מה זה משנה אם מה שבת"ש כתבה מגעיל אותך או לא? מדובר כאן על תגובה ליצירה ולא תגובה לתגובה. זה לא אתר חינוך. זה אתר יצירה. באשר ליצירה, הביקורת נאמרה. זה אכן לא מתנגן לי כשיר ולא כמונולוג ולא משאיר לי מקום לדמיון ולהעמקה. גם בעיני החריזה הורסת מפני שזה מאלץ אותך להשתמש במילים שאולי לא היית משתמשת בהן אילו לא רצית לחרוז. בכתיבה הבאה שלך תנסי להשתחרר מחרוזים, תגלי עוד סוג של שחרור... ותראי שהאיכות משתפרת. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהההההההההההההההההההההההההה סוערה, אין לך גבולות! וכבר ממש אזלו לי המילים מלהגיב [ליצירה]
- [ליצירה] חבר באשר הוא, מהווה ראי לעצמנו. לאני שבתוכנו. התבוננות פנימית, חיצונית, פנימית וחוזר חלילה ילבינו או ישחירו. מחשבה כתובה... שתהיה שנה של לבנים פנים וחוץ. [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, תודה גדולה. ילד, אינסוף תודות. זה יפהפה וכל כך נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אני אוהבת לבקר אצלך. [ליצירה]
תגובות