אמרת לי, שכשאני צורח עליך, זו ממש אלימות מילולית ואני אומר, ששתיקתך עלולה להרוג. |
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] משפט חזק! ומעורר מחשבה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מזכיר לי דיסק מעולה של kings of convinience שקוראים לו quit is the new loud.אני מקווה שאייתתי נכון.יפה,חזק וכל-כך כל-כך מוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש ממש נכון! הרבה פעמים עדיף צעקות חמות משתיקה קרה! [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק... [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר (: [ליצירה]
- [ליצירה] אבל כוכבון, אם הבכיין בא מגישה שהכל נעשה ומה שהוא עושה כבר נעשה גם אם הוא לא יודע שנעשה, העמדה בה הוא נמצא היא עמדת נחיתות מפני מי שכבר עשה. ואם כך אז אדרבה! הבכיין היקר קלע לדעת גדולים! (שכבר עשו...) (: תמיד כייף לעשות יצירה ולחשוב שהיא פאר הבריאה, מאכזב לגלות שמשהו חשב על זה לפני, אבל אם משהו חשב על זה לפני, זה נותן משנה תוקף.... ואני מסכימה איתך. "אין חדש תחת השמש" אבל בהחלט בהחלט אין כמו החידוש שלי, שלך, של החדש. אני אוהבת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] אופטימית יקרה, מכוחי ועוצם ידי כבר שבענו די. להגיד " להביא גואל" כמו שכתב/ה סתיו זה לעבוד על כל הדברים האלה על מנת לגרום להגעתו. לפעול מכוחו העצום של הקב"ה, זה שהוא מרעיף עלינו רגע רגע, ולהביא את הגואל כן כן, להביא. לא רק להאמין במיתוסים האלה, להשקים ולהעריב איתם ולפעול למימושם. אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] "והים כתמיד רוצה רק הימה"... תיאור מדהים! וגם בכלל. נוגע.. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוווצ' חזק וכואב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת הסולחה כבר נעשתה אבל למרות זאת... אני מסכימה עם הררית לגבי נכונות מקומן של יצירות מסוג זה. כן, משהו בתוכי עצוב שהן נולדות ממקום אמיתי ומצד שני משהו בי מאוד שמח שהן יצאו מהמקום הזה שמערבל בתוך הבטן לאוויר העולם ובכך הביאו הקלה מסויימת לחושב/כותב וצד נוסף, אין לי ספק שהן מעוררות מחשבה רבה אצל הקורא וגורמות לחשבונות נפש, חיזוקים, נחמות, אז שוב תודה גאון לא מבוטל שכמותך. [ליצירה]
- [ליצירה] אך אם בתקופת פריחץי קמלתי, מה יהא עלי בימות השפל? [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים מרוב שאין לי מילים בא לי לא להגיב ואז מתקומם הצד הנפעם ואומר אבל אם לא תגיבי זה לא יוגב מצידך ואז, זה מבאס. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] נהנתי כל כך, איזה מהלך נפלא. תמונה בתור שיר וקורא שקורא אותו/אותה... ישר בתחילת הקריאה התחלתי לדמיין. בתחילה את התמונה, לאחר מכן את התעוררות החיים שבה, אז את המהלך בשלמותו על כל פרטיו והדינמיקה שבו, עד הדממה. פאוז על הכל, קיפאון. והכל חוזר לתמונתו. חורפי משהו וכייפי ביותר. חורף טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] ! ! ! ! ! ! ! ! ! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
תגובות