הדומם, נאהב
וצמח.
"הצומח "התאנש
וחי.
והחי,
קיבל חיים
ודמם.
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שינוי קטן גדול.. לא הצלחתי להכניס את התמונה, תודה למנחם שעשה זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] לעניות דעתי,עדיף המשפט ללא התמונה.אולי בעצם עדיף לקרוא לזה שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] דילמה שיר יותר טוב? בעצמי התלבטתי לאן לשייך, הכל התחיל מהתמונ, היא זאת שרצתה פומביות אבל לא הצלחתי להגדיר כחזותי. תוך כדי ניסיונות כושלים להכניס את התמונה, התחיל לזמזם לי המשפט/שיר הזה שגם אותו לא ידעתי לאן לסווג, התלבטתי גם אם יפה להם יחד או לא. המממממ יש רעיונות? [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ואמיתי עד כאב. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי אנשים כפויי טובה שכמותנו דוממים למה לא בכינו [ליצירה]
- [ליצירה] מקבלת, רק תיקון קטן. התמונה היא שהביאה לכתיבת השיר/משפט. אבל בסופו של דבר למרות אהבתי לתמונה, התחברתי יותר למשפט. [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות אצלי ההרגשה תמיד היא שהמקור ליצירה הרבה יותר יפה ומדהים מהיצירה עצמה כי המקור בעצם נגע בי והיצירה היא רק תוצאה מאותה נגיעה.צריך רק לזכור שלפעמים,לאחרים,המקור ליצירה לא נוגע באנשים כל-כך עמוק כמו שהוא נוגע באנשים מסויימים.אחרת,כולנו היינו כותבים על אותם דברים את אותם הדברים. לכן,אולי באמת כדאי לסווג את היצירה כשיר ולהוריד את התמונה.אבל זו רק דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמינה שאף פעם לא מאוחר.. לא בועז? [ליצירה]
- [ליצירה] כשהיינו ילדים קטנים היה שיר שהלך כך : לבנה השחורה אמרה ליפה המכוערת ששמחה עצובה בגלל שחיה מתה (: [ליצירה]
- [ליצירה] חחחח הוצחקתי! יפה לך/לי/לנו שזה הביא אותך לזה... [ליצירה]
- [ליצירה] "לחמור שאני".... חמור שלא חמור חושב שהוא חמור, אוי אוי אוי, הכל בראש שלנו!!!!!!!! פרדוקס עצוב השיר הזה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי אופטימית, הלוואי שהייתי יכולה להגיד שצדקת. אבל לא. אני לא מרגישה מהשיר שהיא למדה, לעיתים אנחנו שמים לב רק לארבע אמותינו ולא רואים שבדרכינו הביתה עבר ילד מתוק בעל חיוך של קסם, חתול פוזל שיכול לעשות את היום, התחלת פריחה של אמצע החורף, שמיים בצבעי נדירותם יפים כמו שרק הם יכולים להיות, קרן שמש מאוחרת.. אבל מה שכן, לנו בטוח השארת נקודה למחשבה, וזה, ודאי חיובי ואופטימי... :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, שי, עד מתי? אני אוהבת את האחרונים שלך. למרות שהם נושכים קצת בפְנים. אולי בגלל שכך...... זה הסתו עם הענן ועם הר(גש)וח המ(עיף אותנו בטלטלות לכל הרוחות)לטף... [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לי להחליט מה אני אוהבת יותר, את פרי יצירתך או את התגובות שאחרי, אני מניחה שכל אחד בפני עצמו ובדרכו אהוב עלי מאוד. ואתה יודע מה? אם הייתי אני בחלומי מגיעה לדרך פרויד, בודאות זה היה מסתיים רע מכך. אך בחרתי לי דרכים חלופיות ומאז, הנפילה משיא לשפל, כמוה כדאיה קסומה, ובתופעת הפוסט התרסקות, אני נלחמת בנשק האהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שהוא נפלא, אך מה ליושבת בגינה ולתגובות... [ליצירה]
- [ליצירה] אכן כואב. גורם לי לרצות להיוולד מחדש בעבר... כריתת העץ, כריתת הישן והטוב, כאב הציפורים הבוגרות שרואות איך דור הולך ונעלם ועושר העבר נכרת באכזריות, והגוזלים, שלא יזכרו דבר ולא יזכו להתרפק על עושרו של עץ... "חדש ימינו כקדם".... [ליצירה]
- [ליצירה] יקר, היה לי כל כך ברור שהיא תסכם אותי בדמעה.. ועדיין, הופתעתי! כל כך מתאים! היא פשוט ילדה מדהימה! [ליצירה]
- [ליצירה] לצמוח מכאב... סוג של פלא שכל אחד ואחד צריך לחולל... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] וסליחה על הציניות, זו כנראה סוג של התמודדות רגעית עם סוף שכזה... [ליצירה]
- [ליצירה] לא בא לי להגיד שאת כותבת נהדר. לא בא לי להגיד שאת מוכשרת, לא בא לי לנתח את היצירה כיצירה וכמשהו נכון או לא נכון. כל כל המלל המיותר הזה כל כך עקר. היא פשוט אמיתית, אמיתית ופשוטה. כל כך כואבת, הגדלת להוציא מהלב! בדמעות, כיסוף. [ליצירה]
תגובות