אל תהיי לי אשת רוח
הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח
לא אשת שמיים פתוחים
האינך רואה, מתחת
אדמה צחיחה ורוחות מדבר חוליות?
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] תת הכרה - המשפט לא שלי, הוא שבוץ מקוהלת !!! [ליצירה]
- [ליצירה] כדי לא לגמד את הקטע, לא אתן את הפירוש שלי. די בכך שאהבתי את כתיבתך, המסיימת בשורה ניצחַת. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט.נעים ונהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] ו-הנה מיולת השיר שמאוזכר בסיפור: כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרַד עֵינִי. פַּלְגֵי מַיִם פַּלְגֵי מַיִם: שִׁבְעִים (יַיִן) הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים. וְיַכְחִידוּם תִּשְׁעִים (מַיִם) שָׂרִים. שָׁבְתוּ שִׁירִים. כִּי פֶה שָׁרִים. מָלֵא מַיִם מָלֵא מַיִם: לֶחֶם לָאֹכֵל אֵיךְ יִטְעַם. אוֹ אֵיךְ לַחֵךְ מַאֲכָל יִנְעַם. עֵת בַּגְּבִיעִים לִפְנֵי הָעָם. יֻתַּן מַיִם יֻתַּן מַיִם. מֵי יַם סוּף בֶּן עַמְרָם הוֹבִישׁ. וִיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ. אָכֵן כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ. יִזַּל מַיִם יִזַּל מַיִם. הִנְנִי רֵע לִצְפַרְדֵּעַ. עִמּוֹ אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ. כִּי כָמוֹהוּ פִּי יוֹדֵעַ. שִׁיר הַמַּיִם שִׁיר הַמָּיִם: נָזִיר יִהְיֶה לִפְנֵי מוֹתוֹ. כִּבְנֵי רֵכָב יִהְיֶה דָּתוֹ. יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ. שׁוֹאֲבֵי מַיִם שׁוֹאֲבֵי מַיִם: (הרקע לשיר: הכותב הוזמן לסעודת פורים שבה נגמר היין והמארח , משה, נתן לסועדים מים במקום) [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מצטרפת לתגובתו של תומר. שיר שמביע בעוצמה כל כך רבה את הכאב והמרירות של המרחק, של החלומות המנופצים. אין דבר יותר כואב מלהיות קרוב ולהרגיש רחוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! אני לא מבינה במוסיקה ולככן לא יכולה להסביר מה בדיוק, אבל בכ"ז אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] צחית, ... אבל למה ה"בנאלי" כל כך מפחיד אותנו? לפעמים אני מרגישה שכותבים משחקים עם הקוראים שלהם בתשבצי-הגיון. מרגישים צורך להיות הכי מתוחכמים, הכי ציניים, הכי מרוחקים מהתוכן הרגשי שעליו הם בעצם מדברים. ... למה בעצם? מה רע בצורת העברת מסר יותר ישירה, תמימה, פשוטה? את כותבת להרבה יוצרים שהיצירה שלהם (או פרט בתוכה) ילדותית. נו, נגיד. אז מה רע בזה? [ליצירה]
- [ליצירה] מוטב מאוחר מלעולם לא מקוה שעדיין רלוונטי להגיב, אחרי שנה וחצי (מה לעשות שאני חדשה פה): (טוב, אני לא אכתוב לך כלום על הכתיבה שלך, כי את זה אתה יודע לבד) אבל בקשר לגשרים - מישהו שאל אותך שם למטה מה משמעות שריפת הגשרים, וענית לו משהו על ניתוק העבר. זאת המשמעות הרגילה של "לשרוף את הגשר", אבל כאן נראה לי שיש משהו נוסף - כי נראה לי שבסיפור הזה הגשרים הם סמל אירוני, הם אנטי-גשרים, תחליפי- גשר, גשר שנכשל... דוידי לא הצליח לבנות את הגשר בינו לבין העולם,לבין אנשים אחרים,בין החומר לרוח, אפילו בין החלקים השונים של עצמו (וגם מחלת הנפש שלו מתאפיינת במעבר בין קטבים קיצוניים...) רצה להשתמש בסיגל כגשר אך הפער היה גדול מדי. הגשרים שבנה היו עדויות לחסרונם של גשרים אמיתיים (וכשאבא שלו שורף אותם, הוא בעצם שורף את האנטי-גשרים, אולי מתחרט על שלא השכיל לבנות עם בנו גשרים אמיתיים במקומם). נ.ב. בדקת עם מישהו מקצועי עם התסמינים שתוארו אכן מאפיינים "מאניה-דיפרסיה" (לאן נעלמה ה"מאניה")? [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, שירה משובחת [ליצירה]
- [ליצירה] טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי שאזכה גם אני לחיות כך. סומסום, להיות "בועה" זה לא אומר חוסר פעילות. זה אומר חוסר *אגו*, ופעילות לשם שמיים... תאחלו לי שאזכה!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקורות יודעי דבר מסרו לי שמדובר ב"שיר מחאה"... [ליצירה]
תגובות