[ליצירה]
אני לא יכולה לנחם אותך מידיעה מוצקה ערוגה יקרה, אך מעיניו נראה שלא רק כך הדבר, נראה שהעצב לא הצליח לכבוש חלקת עולם בליבו, נראה מעיניו שהוא ידע התמודדיות, יתכן שלא קלות בכלל,
אך יש בהן חיים, חדווה, התרפקות, עדיין נהנה מהקסם שבדברים הקטנים, כן, גם מלנגב חומוס לבד, בשקט שלו. שאולי גם מהווה חזרה לזכרונות עברו, אבל ניגוב החומוס לא נראה ככאב שחוזר אליו, אלא, התענגות.
עומק מדהים בעיניים של כאב ושלווה.
לפחות כך בעיני,
מרתק.
נושא אלומותיו, אפשר הסבר לגבי ה"מקופח"?
[ליצירה]
זה כמו שוקולד מריר איכותי איכותי, מריר במידה רבה מידי, אבל משאיר שובל כל כך איכותי וטוב... אני חייבת לחזור אליו שוב מאוחר יותר זה פשוט קסם בעיני מה שעשית כאן. הצלחתי להיות מובלת כבתוך סרט שורה אחרי שורה. אחזור גם אחזור אליו יותר מאוחר, לא מגיע לו העוול שבתגובה כה נמהרת, מחייב עוד כמה קריאות.
[ליצירה]
לוידעת מה עם התמונה אבל אני יושבת לבד במשרד ובוכה מצחוק מהתגובות. אבל לא דימוי של בוכה מצחוק, ממש ממש, עם דמעות! בקושי רואה מה שאני מקלידה...
הרגתם אותי!
[ליצירה]
פוטו, מתנצלת על הבוטות, אבל אתה נשמע לי כמו המרצים שלי. קשקושים של בלון נפוח! אז אין אמירה. מה יש? יש כאן פסלון דק דק שבא מעולם הדומם, משתלב עם רקע יפה ועושה פוזה של חי.
רוצה אמירה??
אז ככה:
אתה רואה בתמונה בהמה דקה שלמרות מראה השברירי הצליחה להגיע לראש הר עצום וכל זאת למרות היותה עצם דומם..
פ ס ד ר ??
[ליצירה]
שלכת יקרה מאוד!!
לא אחד ולא שניים דיברו על כישרון וכו... אז אני לא מבטלת את כישרונך אין ספק כי הוא קיים,אך ברור לי שלא הדימיון הפרוע יצר את שורות הכאב הללו כאשר כל שורה במסך היא דמעה אצלי, הקוראת.
הגדולה האמיתית בעיני, היא היכולת לשים את הדברים על הכתב ועוד יותר מכך, לפרסם אותם.
כל כך גאה בך!!
כיסוף.
תגובות