Revenge
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת רעיון טוב. אהבתי את העומק, הפרופורציות הטובות. חוץ מזה שהוא נראה קצת כאילו הוא יצא הרגע מספר של פו הדוב, אבל זה לא ממש חשוב, בעצם. תפס לי את העין הגזע הכרות הכי קרוב, טוב+. אחלה שימוש במרחב. היד הרחוקה נראית שטוחה לגמרי בתוך ציור עם כמה מימדים... חבל קצת. חוץ מזה ששוב אני מעריץ את היכולת שלך לסיים ציורים כאלה, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] את טובה. אני אוהבת את הנושאים שבחרת [באיכות אני לא מבינה כלום, אבל זה תפס אותי] [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר. למה באינגליש? טוב, בחירה שלך. את מציירת נהדר! נעים לעיניים... תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בהחלט היה מפתיע [ליצירה]
- [ליצירה] זה נורא!!! כואב! (רישום טוב, ובעיקר- צועק.) [ליצירה]
- [ליצירה] האם יש קשר לעובדה שהוא כורת עץ והעץ ננעץ בליבו?האם יש פה משהו עמוק בקשר שבין האדם לטבע? [ליצירה]
- [ליצירה] כאב לב העץ לא ננעץ בלב, נכון? הוא צומח מהלב. זה המצפון, האדם עוד אוחז בגרזן, אבל לא נותן לעצמו לשכוח את העצים. עד שלבו נשבר ומצמיח עץ חדש, והאדם לא יודע מאיפה זה בא. הרעיון תפס אותי חזק. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון העלה לי חיוך על השפתיים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לידידיה מושג הקורבן מוגדר מתתחילה בתור מעשה ללא תמורה. אחרת זו הייתה סתם עיסקה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אבל רצף החרוזים קצת תקוע. גם פספסתי את הרעיון שמאחורי הקטע... תודה. מיבלאש. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, אם כבר לנתח את זה עד הסוף - היד לא אמורה להביע אימה - המבט שלה כבר עושה את זה, כך שאם יש מישהו בכל הסיפור הזה שמופתע, אז זו היא. נא להתחשב ברגשותיה, אני מבקשת. לגבי העובדה שהיא לא רטובה מהחלמון - אז א' קשה לצייר אנשים רטובים. ב' - ביצים של שדים בוקעים על להבות בלבד, כך שכל הלחות נעלמת עוד לפני הבקיעה. שדולוגיה בסיסית... [ליצירה]
- [ליצירה] איך זה שאני רק השנייה שמגיבה כאן? שיר יפה ממש. אהבתי במיוחד את הצורה ששברת את השורות - מאוד הוסיף. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שבדקתי המראה, ואומנם זה אולי היה נראה יותר טבעי עם האגודלים היו כלפי מטה, אבל אז הייתי צריכה לשנות גם את "התנוחה" של היצור שיוצא מבפנים, ולא רציתי... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, שם מגניב, לא הבנתי מה הקשר.... [ליצירה]
- [ליצירה] האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט.... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ישי, זה מקסים!! ממש נהנתי לקרוא סיפורת שלך (לא שאני לא נהנית מהשירים הממורכזים). הרעיון יפהפה. המבנה - מושלם. רק לא אהבתי את זה שכתבת את שמות החיצים - זה נותן רמז יותר מידי ברור לסוף, עדיף פשוט להפתיע עם המשפט האחרון וזהו. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! השיר הזה עשה לי הרגשה של פיספוס, כשקשה להגדיר האם העולם פספס אותה, או היא את העולם. תודה!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] היי, זה הרבה יותר גרוע והרבה יותר טוב ממה שתיארת.. רק חבל על מי שלא חי את החיים במלואם... [ליצירה]
תגובות