חלון
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חלון לנשמה... זה נפלא [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! את ציירת מעולה! פשוט אין לי מילים... [ליצירה]
- [ליצירה] דו משמעי זה חלון פנימה או החוצה? היקום חודר לנפש האדם בדמעות, או שזו ההשתקפות שעוזבת את העין בצער? הציור, כמובן, נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] איזו עוצמה. איזה יופי. הצבעים בהחלט מוסיפים. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי. מושלם. לקחתי על עצמי לאהוד רק דברים מסויימים, ולכן אני מתנצל אם אוריד כמה מהיצירות הקודמות שלך שאהדתי (אין זה אומר שאיני אוהב אותן - הן מקסימות!). אבל פה... הרעיון פה מדהים. איך הגעת לזה? אני יכול פשוט לשבת פה פעור פה, ולחזור על תגובתו של אסף בהסכמה. עם מה ציירת את זה הפעם? הצבע גם שינה המון... לטובה. נ-ה-ד-ר! תודה עצומה! [ליצירה]
- [ליצירה] זו הייתה התנסות עם צבעי פאנדה, אז עוד לא שלטתי כ"כ בטכניקה ולכן הפרטים הקטנים לא מדוייקים, אבל מסכימה שהצבע מאוד עזר להעביר את הרעיון. ממש תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מילים נמחות בים דמעות. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] כשההשתקפות זולגת מהמראה, כשהים פולש ושוטף את היבשה, כשהירח זוהר מתוך העיניים ולא מתוך הלילה, מה עוד אפשר לעשות חוץ מלבכות מאושר? תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אני נטול מילים, מקסים... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מזכיר לי את הרעיון של 'רוצתה לחזור', יש קשר? [ליצירה]
- [ליצירה] מַההההההה ציידת, לא יכולתי שלא להגיב להערתך - העולם והבריאות ניתנו לאדם לשימושו, תפתחי את הספר... כמובן שהשימוש צריך להיות מתחשב, חכם, לא מזיק, והייתי אפילו אומרת "אוהב", אבל בטח שלא באנו לעולם הזה לשמור ולשמר את כל הסובב אותנו כבמוזאון- מנקים את האבק שמעל הזכוכיות... והיש שימוש יותר עילאי לחומר חי מאשר להיות חלק ביצירת אומנות?! אז ל-מה כן מוצדק להשתמש בחומרים לדעתך? אגב, חיים, הברק זה שמן זית או סתם פוליש? אחלה כבשה. מה הגודל? [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז מצד ימין למעלה - "לביא זוהר", "סומסום הפתח", "נמלה" ו "כרובי". "קנטאור", "ירושלמי", "בוסקילה", "אוסף טרמפיסטים", "צל של עצמי", "ישי שור" (בתוך "דוידס", אבל לא רואים בגלל הסריקה.. ) "ממזר פרחים", "מרק דגים", "ציידת חלומות", "עוף עם פלאפון", "wild rose, "דב (אביב וסתיו)", "החתלתול של שרדינגר", "יוסף שמח" ובפינה למטה - "אחת מהצד". המשך שבוע טוב.... [ליצירה]
- [ליצירה] אשריך ממזר, השיר נפלא. אהרלה, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט.... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. הצד הכואב שבמערכות יחסים תמיד נראה לי יותר מציאותי ... מי. [ליצירה]
- [ליצירה] שאלת השאלות... האם בכלל טורחים לשאול כשלא יודעים את התשובה מראש? [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, שם מגניב, לא הבנתי מה הקשר.... [ליצירה]
- [ליצירה] לביא, זה יפה כל כך! כותרת מעולה, שילוב של מבנה ומילים קלסיות במודרניות... אין, פשוט אהבתי! (למרות שאני קצת חשודה לתת דעתי על מעשים מטומטמים שהאהבה מביאה את בני האדם לעשות) הלוואי תפרסם יותר. מיכל. [ליצירה]
- [ליצירה] וריאצייה הומוריסטית מי שמכיר את המקורי - כדאי להכנס! http://www.livejournal.com/users/wildernesscat/385867.html?#cutid1 תהנו [ליצירה]
- [ליצירה] הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן. כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל. "אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים. אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח. [ליצירה]
תגובות