9
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תהום נשיה , אשר ברמז קוראת ,השלך עצמך לתוכי, ואשכיח ממך,משפט ומילה. [ליצירה]
- [ליצירה] הי עינת, השלום והברכה נתונות לך, מה סתומים ונעלמים נביעותייך, הנך כותבת כמגלה טפח וכמכסה טפחיים, מאתגרת את במילותייך... וזרועות שיכלי קוראים שוב ושוב, מנסים לגלות צפונייך. לכאורה נראה "עשה רצונך כרצונו" ומה הוא רצונך שלך? שיעשה בך כרצונו. וכך יתגלה רצונך בו. "פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה" אשמח להסבר שבת שלום ניכסף [ליצירה]
- [ליצירה] אכן פתוחה מופיעה כך בכמה מקורות ואם זה מתאים לי לחרוז ,אז ברוכה הפתוחה... [ליצירה]
- [ליצירה] ואוליי...לא היו הדברים מעולם... כי חרב ביתי ושערי תפילה ננעלו, ואשמע את תפילתכם ,ולא החרשתי אל דמעתכם, חולשה יש בי אליכם ,ילדי היקרים,ומתאווה אני לתפילתכם , ילדי הצדיקים. המשיכו וקראו אלי בגרון,ולא תחשכו, וכל פמלייאת מלאכים שלי,מורידים דמעות עימכם, על בני היקר ,אחיכם ,מחמדי, אשר שמחה בו לעולם ודיצה לעולמי עד, על כן נתתי שמו גיל -עד, אך במקום גילה ,יש עצב ונהי... קול בכי תמרורים... ואשמע עוד צעקתכם , והקול ,קול יעקוב ,חוצב רקיעים, ומזדעזעים אמות הסיפים... אוהבכם אני ילדי היקרים, לא צר אויב ומתנקם אנכי, ואכן צריך אני אתכם ,ונשמתכם תקיימני, ומבטיח אני לכם ,שאין תפילה שבה ריקם, הקשבתי ,גם הקשבתי,לקול תחנוניכם,לקול זעקתכם, ואשיב את גיל-עד לביתו ,ועוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים ,קול ששון וקול שמחה. המשיכו למלא מכסת צעקתכם בקוראיכם אלי, והבקיעו לרוב שערים... כי מבלעדיכם ילדי, מי יקרא לי א-לוהים... [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] משה היקר ! הרי חומש שלך... אכן האישה ראשית דעת , אך לגריעותה יאמר זאת , שהרי מדעתה משלמים אנו עד עצם היום הזה. אכן רצונה לטוב היה , אך נשכח ממנה "קדש עצמך במותר לך" שבת שלום ולסיום שית אלפי שנין ,במהרה בימינו. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום ליוצר הנכבד! צמד המילים "עשויים מגעגוע" הרה בי שיר חדש והוא שלך. הבנתי כל מילה ביצירה ,והגעתי לקצה הבנתך. עשויים מגעגוע והנה הוא כמציץ בין החרכים ונפשנו יוצאת בדברו והלב בוער, הנה עוד רגע , ואנחנו בהיכל ופרפרים במחול אגדי עוטפים את שנינו, ונחמוד אותו ,את כולו לעצמנו, ונפקח עינינו והנה אל מסתתר הוא, ונבקש את שאהבה נפשנו ולא נמצאהו וירדפנו שומרי החומות וישליכונו ארצה. וטעם האהבה עדיין בפינו. ולא נדע היכן היא שהתפשטה בתוכנו. אך ודאי נדע היכן שוב לחפשה. ונזכרים ומצלצלים לנהג האוטובוס שיורידונו בתחנה הבאה, כי אנו לעולם עשויים מגעגוע לאהבה רחוקה. הזכויות לשיר שלך הם. [ליצירה]
- [ליצירה] לב של אבן ליבו ליבו,לב של אבן ופרפרים של תשוקה פרפריו אין בחדריו,אהבה אלא פעימות תאווה טהורות ואין בנמצא זכרונות העבר אלא אהבה מזדמנת שאינה תלוייה בדבר. דוד [ליצירה]
- [ליצירה] אכן כואב הדבר עד מאוד ועל כך כתבתי גם אני, מתהומות ליבי http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=46776&t=1 [ליצירה]
- [ליצירה] ווים בהחלט כתיבתך ממצת וקולעת לרעיונותיך, כידוע האות וו,מיוחסת ליוסף וריבויי הזכרת הוו בישר ובמהופך, מרמזת שעליך לתקן את יוסף שבך,ובכך ינוסו יגון ואנחה,ולא עוד יאוש יכון בביתך. "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, ואיש משענתו בידו מרוב ימים" [ליצירה]
תגובות